במאמר שפורסם בכתב העתInternational Journal of Urologyעולה כיFesoterodine(טוביאז) הינו טיפול בטוח ויעיל להקלה בתסמיני פעילות-יתר של שלפוחית השתן כולל דליפת שתן בדחיפות בנשים מבוגרות עם וללא יתר לחץ דם.
החוקרים ביצעו ניתוח נתונים שנאספו מ-10 מחקרים כפולי -סמיות, מבוקרי פלסבו, אודות 2,527 נשים בגילאי 65 שנים ומעלה עם תסמיני פעילות יתר של שלפוחית השתן, כולל דליפת שתן בדחיפות.
מהנתונים עולה כי ב-60%מהנשים (1,523 נשים) היתה היסטוריה של יל”ד. תסמיני פעילות-יתר של שלפוחית שתן, משקל הגוף הממוצע וה BMIהממוצע בתחילת המחקר היו גבוהים יותר משמעותית בנשים עם פעילות-יתר של שלפוחית השתן ויל”ד, בהשוואה לאלו ללא יל”ד.
בשתי קבוצות הנשים, עם יל”ד וללא יל”ד, נצפה שיפור מובהק סטטיסטית בתסמיני פעילות-יתר של שלפוחית השתן לאחר 12 שבועות טיפול ב-Fesoterodineבהשוואה לפלצבו. עוד עולה מהנתונים כי טיפול ב-Fesoterodineהביא לשיפור מובהק סטטיסטית בשיעור הנשים ללא אירועי דליפת שתן בדחיפות, בשיעור הנשים עם פחות משמונה אירועי מתן שתן ב-24 שעות ובשיפור איכות החיים.
שיעור האירועים החריגים על רקע טיפול ב-Fesoterodineהיה דומה בנשים עם יל”ד ובאלו ללא יל”ד (39.3% לעומת 44.6% בהתאמה). האירועים החריגים הנפוצים על-רקע הטיפול התרופתי כללו יובש בפה ועצירות בנשים עם יל”ד (26.2% ו-5.2%, בהתאמה) ובנשים ללא יל”ד (30.5% ו-8.0%, בהתאמה).
שיעור תופעות הלוואי הקרדיווסקולריות היה נמוך בשתי הקבוצות. לא נמצא גורם סיכון חדש במתןFesoterodineלנשים המאובחנות עם יל”ד.
על פי מסקנת החוקרים ניתן להצביע על קשר בין חומרת תסמיני פעילות-יתר של שלפוחית השתן, לבין יל”ד והשמנה בנשים מבוגרות. הטיפול ב-Fesoterodineהוביל לשיפור גדול יותר בתסמיני פעילות-יתר של שלפוחית השתן ואיכות החיים בנשים עם וללא יל”ד בהשוואה לפלצבו. יל”ד לא השפיע על יעילות ובטיחות הטיפול ב-Fesoterodineבנשים מבוגרות עם תסמיני פעילות-יתר של שלפוחית השתן, כולל אירועי דליפת שתן בדחיפות.
Int J Urol. 2018 Mar;25(3):251-257
הכתבה מקודמת בחסות פייזר
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!