חדשות

הנחיות טיפול חדשות בזיהומים בדרכי השתן (מתוך - 2015 European Association of Urology)

07/07/2015

קו טיפולי ראשון  בזיהומים לא מסובכים בדרכי השתן : טיפול אמפירי עם Nitrofurantoin (חמישה ימים),  Pivmecillinam (שלושה ימים) או מנה חד פעמית של Fosfomycin Trometamol (מונורול)

 

 

מאת ד"ר עמית עקירוב

 

זיהומים בדרכי השתן עומדים בראש רשימת הזיהומים הנפוצים בגינם פונים חולים לטיפול רפואי. חיידק E. coli הוא הפתוגן הנפוץ ביותר במקרים של זיהומים לא-מסובכים בדרכי השתן, כאשר חיידקים נוספים ממשפחת Enterobacteriaceae, זני Enterococcus ו-Pseudomonas aeruginosa עשויים גם הם להופיע בחולים עם מחלות אורולוגיות.

 

עמידות מיקרוביאלית מתפתחת בקצב מטריד עם שיעורי עמידות ספציפיים בכל מדינה בהתאם להיקף השימוש בטיפול אנטיביוטי. חשש עיקרי נוגע לעליה בעמידות לתרופות אנטיביוטיות בעלות טווח פעילות רחב. לאור זאת, חשוב להגביל את השימוש בתרופות אנטיביוטיות באופן כללי ואת השימוש בתרופות ממשפחת פלאורוקוינולונים וצפלוספורינים בפרט, בעיקר במקרים של זיהומים לא-מסובכים בדרכי השתן ומקרים של הופעת חיידק בשתן ללא הופעת תסמינים (בקטריאוריה א-תסמינית).

 

הטיפול בזיהומים בדרכי השתן תלוי במגוון גורמים ובסקירה המובאת להלן מוצגים הפתוגנים הנפוצים, התכשירים האנטיביוטיים ומשך הטיפול במצבים שונים:

 

·         בקטריאוריה א-תסמינית: הפתוגנים הנפוצים ביותר כוללים את החיידק E. coli (לרוב בעל אלימות נמוכה) וכן ייתכנו זנים אחרים. במקרים אלו אין צורך בטיפול אלא במקרים המופיעים לפני ניתוח אורולוגי עם חדירה לדרכי השתן ובמהלך ההיריון, אז ההמלצה היא לטיפול בן 3-5 ימים בבקטריאוריה לפני ניתוח אורולוגי בהתאם לבדיקות רגישות. בהיריון מומלץ טיפול בהתאם להמלצות המקומיות.

·         דלקת חדה בשלפוחית השתן (Cystitits), ספוראדית ולא-מסובכת בנשים בריאות: הפתוגנים הנפוצים כוללים את החיידקים E. coli, זני Klebsiella, Proteus ו-Staphylococci. במקרים אלו הנחיות הטיפול כוללות טיפול אמפירי במנה חד-פעמית של Fosfomycin Trometamol (מונורול), חמישה ימי טיפול ב-Nitrofurantoin (מקרודנטין), 3 ימי טיפול ב-Pivmecillinam וכטיפול אלטרנטיבי מומלץ 3 ימי טיפול בצפלוספורינים (דור ראשון או שני), 3 ימי טיפול ב-TMP-SMX (רספרים) או טיפול בפלואורוקוינולונים.

·         דלקת חדה באגן הכליה (Pyelonephritis), ספוראדית, עם חום (ללא סיבוכים): הפתוגנים הנפוצים כוללים את החיידקים E. coli, זני Proteus, Klebsiella וחיידקים אחרים ממשפחת Enterobacteriaceae. במקרים אלו ניתן טיפול למשך 7-10 ימים, כאשר האפשרויות כוללות פלאורוקוינולונים, צפלוספורינים (דור שלישי), Aminopenicillin/BLI, אמינוגליקוזידים או TMP-SMX. לאחר שיפור ניתן לעבור לטיפול פומי בהתאם לבדיקות רגישות הפתוגנים.

·         זיהום בדרכי השתן עם חום והפרעה אורולוגית: הפתוגנים הנפוצים הם חיידקי E. coli וזני Klebsiella.  הטיפול המומלץ במקרים אלו ניתן למשך 7-14 ימים, ובדומה לזיהום באגן הכליה, ניתן לשקול טיפול משולב הכולל שתי תרופות אנטיביוטיות במקרים של זיהום חמור. התכשירים האפשריים במקרים אלו כוללים תרופות ממשפחת פלאורוקוינולונים, Aminopenicillin/BLI, צפלוספורינים (דור שלישי), אמינוגליקוזידים או TMP-SMX.

·         דלקת חדה באגן הכליה (Pyelonephritis), חום, חמורה עם גורמים המעלים סיכון לסיבוכים, זיהומים נוזוקומיאלים בדרכי השתן, זיהומים בדרכי השתן עם חום בנוכחות קטטר שתן: הפתוגנים הנפוצים במצבים אלו כוללים את זני Proteus, Enterobacter, Serratia, חיידקים אחרים ממשפחת Enterobacteriaceae, Pseudomonas, Enterococci ו-Staphylococci. אפשרויות הטיפול המומלצות במקרים של כשלון טיפול ראשוני בתוך 1-3  ימים או בהתאם לנסיבות הקליניות כוללות טיפול בעל פעילות כנגד Pseudomonas, כולל פלאורוקוינולונים (במידה ולא ניתן מלכתחילה), Piperacillin/Tazobactam, צפלוספורינים (דור 3b), קרבפנם ו/או אמינוגליקוזידים.

יש לקחת בחשבון כי קיים סיכון גבוה לזנים בעלי עמידות נרחבת לטיפול אנטיביוטי וכן אפשרות לזיהום פטרייתי ב-Candida ואז ההמלצה היא לטיפול ב-Fluconazole או Amphotericin B.

·         אלח דם עם זיהום בדרכי השתן (Urosepsis): הפתוגנים במצבים אלו דומים לאלו המפורטים מעלה. במצבים אלו ניתן לשקול טיפול משולב בשתי תרופות אנטיביוטיות במקרים של זיהום חמור, עם אפשרויות טיפול הכוללות צפלוספורינים (דור 3a/3b), פלאורוקוינולונים, תרופות בעלות פעילות כנגד Pseudomonas, Acylaminopenicillin/BLI, קרבפנם ו/או אמינוגליקוזידים.

 

מתוך European Association of Urology

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2022 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני