במאמר שפורסם בכתב העת Wounds מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדד Wounds at Risk (WAR) עשוי לסייע לרופאים להחליט על הצורך בטיפול אנטיביוטי במקרים של פצעים כרוניים ולצמצם חשיפה מיותרת לטיפול אנטיביוטי, להפחית אירועים חריגים משנית לטיפול התרופתי ואורגניזמים עמידים לטיפול תרופתי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שימוש בכלי פשוט להערכת הסיכון לזיהום בחולים עם פצעים כרוניים עשוי לסייע לרופאים המטפלים לקבוע את ההתוויה והולמות מתן טיפול אנטיביוטי סיסטמי וכן להפחית את היקף השימוש בטיפול אנטיביוטי.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לזהות פצעים כרוניים בסיכון לזיהום וכן גורמי סיכון הקשורים בהתפתחות זיהום פצע כרוני, להעריך את השימוש בטיפול אנטיביוטי סיסטמי בחולים עם פצעים כרוניים ולהפחית את השימוש בטיפול אנטיביוטי סיסטמי במקרים בהם אין עדות לזיהום באמצעות מדד WAS.
החוקרים השלימו מחקר תצפיתי אשר בחן את הנתונים לפני ואחרי התערבות ייעודית. מדגם המחקר כלל את כל החולים שאושפזו עם פצעים כרוניים לאורך תקופה של שישה שבועות עם נתונים זמינים להערכת מדד WAR על-סמך המידע בתיק הרפואי הממוחשב. החוקרים אספו נתונים אודות השימוש בטיפול אנטיביוטי סיסטמי וההתוויות לטיפול אנטיביוטי ובחנו את התוצאות אל מול נתונים דומים בקבוצת ביקורת של חולים שאושפזו עם פצעים כרוניים במהלך תקופה של 6 שבועות לפני יישום ההתערבות.
מהנתונים עולה כי לאחר ההתערבות חלה ירידה בהיקף טיפול אנטיביוטי סיסטמי. החוקרים מדווחים על ירידה מובהקת סטטיסטית בהתוויות לטיפול אנטיביוטי, בעיקר אלו שנכללו תחת קטגוריית כיב מזוהם. כיב רגל סוכרתית זוהה כגורם הסיכון המשמעותי ביותר לזיהום, כאשר מנגד, לנטל המיקרוביולוגי או פתוגן לא היה תפקיד חשוב בכל הנוגע לסיכון לזיהום.
החוקרים כותבים כי מדד WAR עשוי לסייע לרופאים לקבוע את הצורך בטיפול אנטיביוטי במקרים של פצע כרוני וכך לחסוך מתן טיפול אנטיביוטי מיותר, על כל החסרונות הכרוכים בכך.
Wounds. 2020;32(7):186-194.
לידיעה במדסקייפ