באמצע שנות החמישים של המאה הקודמת, עם בוא עידן השפע במזון במערב נראה היה כי בעיית המחסור בויטמינים אינה קיימת יותר. באופן מסורתי, הנושא נלמד בבתי הספר לרפואה במערב אך הדוגמאות למחסור בויטמינים היו תמיד מן העולם השלישי.
אנו עדיין נמצאים בעצומו של עידן השפע במזון אבל בשנים האחרונות הויטמינים נחקרים שוב ומבט חדש מופנה להשפעותיהם. הסיבה היא שבמחצית המאה העשרים עלה מספרם של הקשישים במערב באופן משמעותי ובקרבם עלולים להתגלות מצבים של חסר ויטמינים.
הכיצד בני-אדם בעידן השפע במזון יסבלו מחסור ? לעניין זה מספר סיבות : קשיי תפקוד, בדידות, עוני, קושי בלעיסה ובבליעה. אני זוכר שבכנס על בריאות הקשישים שנערך לפני מספר שנים בלונדון הציגו עמיתנו מספר קשישים מסביבה לאו דווקא דלת אמצעים, שניזונו במשך חודשים רבים מתה וביסקוויטים. "משטר תזונתי זה" נוח ללעיסה, נוח להכנה ומשביע, הוא דוגמא לתזונה לקויה ולא מאוזנת. ואומנם הקשישים מהווים כיום קבוצת סיכון למחסור בויטמינים.
בשנים האחרונות פורסמו עבודות המשקפות כמה מן הליקויים הקשורים במחסור בויטמינים אצל קשישים. בעבודות אלו התבררו עובדות חדשות ביחס למעורבות הויטמינים בבעיות מרכזיות בגריאטריה כמו: ירידה קוגניטיבית, נפילות ושברים.
בכתבה זו נתרכז ב: ויטמין 12B, חומצה פולית וויטמין D.
הדיווחים על ויטמין 12B וחומצה פולית וההקשר שלהם להומוציסטאין הופיעו כבר בשנות השמונים. בתחילה נקשר ההומוציסטאין בסיכון למחלות לב וכלי דם ובהמשך היו דיווחים גם על קשר שלו עם התפקוד הקוגניטיבי. נושא זה נמצא עדיין במחקר, אך ברור כיום שמחסור בשני הויטמינים הללו, או רמה נמוכה שלהם בדם רווח אצל קשישים בשעורים גבוהים מעל הצפוי בחברת השפע. כאן הלקח החשוב , הן למומחים בגריאטריה והן לרופאי הקהילה המטפלים ברוב הגדול של הקשישים: תנו דעתכם לכך ותדאגו שכל אדם יצרוך ויטמין 12B וחומצה פולית ולא יחסר.
ויטמין נוסף הנחקר יותר ויותר לאחרונה הוא ויטמין D. ההיסטוריה של ויטמין D מעניינת ביותר ובמידת מה משקפת את התפתחות הרפואה במשך השנים. שמו נקשר בזמנו במחלת הרככת אצל ילדים ודורות רבים בעבר קיבלו תוספות של שמן דגים העשיר בוויטמין זה כדי לחזק את השלד. במשך השנים נמצא כי ויטמין D עובר כמה שלבים בגוף כדי להפוך לפעיל כגון: חשיפה לאור ושינוי המבנה הכימי בכליות ובכבד (הידרוקסילציה בשני מקומות). נמצא גם שחולי כליות זקוקים לוויטמין D ( Alfa D3 ) כתוספת. דומה היה שלמדנו הכל על ויטמין D ואנו מספקים אותו לכל מי שנחוץ לו וכמה שנחוץ לו. והנה מתברר בשנים האחרונות שיש לנו עוד מה ללמוד על ויטמין D.
המספר הגדל של הקשישים והתנאים הסביבתיים-חברתיים שאינם תמיד מיטביים יחד עם הנטייה הידועה לשברים בגיל זה מיקדו את תשומת הלב גם על ויטמין D. החל משנת 1992 יש דיווחים בספרות כי שימוש בתוספות סידן ובוויטמין D צמצם את סכנת השברים. כנראה, שהמניעה עובדת לא רק ע"י חיזוק העצם, אלא גם ע"י תרומה לתפקוד מערכת השרירים בגוף. ייתכן שלוויטמין D יש השפעה מיטיבה על יציבות הגוף ואולי גם על תפקוד מע' העצבים המרכזית. עבודות בחיות מעבדה למשל הראו כי מחסר בוויטמין D אצל חולדה אם גורם נזק מוחי לעוברה.
חשוב לנו כרופאים העוסקים ברפואת הזקנה וחשוב לבני הגיל השלישי להתעדכן במידע החדש לגבי ויטמין D. רמה בדם של 10-18 ng/mL 25-hydroxyvitamin D הנחשבת תקינה מבוססת בעיקר על עבודות קליניות שמתייחסות לבעיות של עצמות הגוף. ייתכן שלגבי תפקודים נוספים נדרשת רמה אחרת. חשוב לזכור: קשישים הם ציבור חשוף למחסור בוויטמין D ! הנה כי כן, מעידן בו הרככת היוותה סכנה לילדים בעבר – עברנו לעידן הנוכחי בו המחסור בוויטמין D עלול לפגוע בקשישים.
מקובל לחשוב שהשנים 1906- 1905 הן התקופה בה התחלנו להכיר ולהבין את חשיבות הויטמינים. היום, מקץ 100 שנים אנו לומדים עדיין על היבטים חשובים של פעילותם. ההרכב הדמוגרפי של חברת בני האדם, משתנה והקשישים בינינו שמספרם גדל מציבים אתגרים ישנים / חדשים כמו המחסור בויטמינים.
לעיון נוסף:
* Forster S, Gariballa S. Age as a determinant of nutritional status: a cross sectional study. Nutr J, 2005; 4(1):28.
* Finglas PM, et al. Research goals for folate and related B Vitamin in Europe. Eur J Clin Nutr., 2005. (Epub ahead of print).
* Nurk E, et al. Plasma total homocysteine and memory in the elderly. The Hordaland Homocysteine study. Ann Neurol, 2005; 58(6):847-857.
* Mooijaart SP, et al. Homocysteine, vitamin B-12, and folic acid and the risk of cognitive decline in old age: The Leiden 85-Plus study. Am J Clin Nutr, 2005; 82(4):866-871.
* Friso S, Choi SW. The potential cocarcionogenic effect of vitamin B12 deficiency. Clin Chem Lab Med , 2005; 43(10):1158-1163.
* Herrmann M, Widmann T, Herrmann W. Homocysteine – a newly recognized risk factor for osteoporosis. Clin Chem Lab Med, 2005: 43(10):1111-1117.
* Andres E, et al. Food-covalamin malabsorption in elderly patients: clinical manifestations and treatment. Am J Med, 2005; 118(10):1154-1159.
* Ticker KL, et al. High homocysteine and low B vitamins predict cognitive decline in aging men: The Veterans Affairs Normative Aging Study. Am J Clin Nutr, 1996; 63(3): 306-314.
* Vitamin D and fracture prevention – treatment still indicated but clarification needed. Age and Ageing, 2005; 34:542-544.
* Porthouse J, Cockayne S, King C et al. Randomised controlled trial of calcium and supplementation with cholecalciferol (vitamin D3) for prevention of fractures in primary care. BMJ, 2005; 330:1003.
* Grant AM, Avenell, Campbell MK, et al. Oral vitamin D3 and calcium for secondary prevention of low trauma fractures in elderly people (Randomised Evaluation of Calcium or vitamin D, Record): a randomized placebo-controlled trial. Lancet, 2005; 365:1621-1628.
* Smith HE, et al. Effect of annual intramuscular vitamin D3 supplementation on fracture risk: population based, randomized, double blind, placebo-controlled trial. Osteoporos Int, 2004; 15: S8 OC10.
* Dukas L, et al. Treatment with alfacalcidol in elderly people significantly decreases the high risk of falls associated with a low creatinine clearance of <65 ml/min Osteoporos Int, 2004;16:198-203