חדשות

הצריכה העולמית של אנטיביוטיקה, והעמידות אליה ממשיכות לעלות, גם במדינות מתפתחות cidrap))

14/02/2021

מאת נעה גנזבורג, Bsc

מדינות רבות בעולם המתפתח מציגות שיעורים מדאיגים ועגומים של עמידות לאנטיביוטיקה, כך עולה מדוח מצב השימוש באנטיביוטיקה בעולם ב-2021 (קישור לפידיאף כאן) המציע כי בעוד שצריכת אנטיביוטיקה לנפש במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית (ר"ת LMIC) נותרה נמוכה יותר מאשר במדינות עשירות יותר, שיעורי הצריכה של התרופה הולכים ונעשים דומים. התנועה הזו מעידה כי יש קיימים נסיונות לריסון של הצריכה במדינות העשירות, שבאופן מסורתי שיעורי הצריכה בהן גבוהים יותר כמו גם גישה יותר קלה לתרופה. בנוסף, הנתונים יכולים להעיד כי יש נטל מחלה גדול יותר במדינות המתפתחות, ויתכן גם שימוש לא ראוי באנטיביוטיקה בחלק מן המדינות הללו. את הדוח פרסם ד"ר לקסמינאראין שעומד בראש ה-CDDEP (ר"ת Center for Disease Dynamics, Economics and Policy) . לדבריו, שיעורי העמידות במדינות ה-LMIC גבוהים מאד, למעלה מ-20% ויכולים להגיע גם ל- 80%; מהדוח עולה גם כי שיעורי העמידות הממוצעים לאנטיביוטיקה גבוהים יותר במדינות ה-LMIC, ובמיוחד עבור פתוגנים העמידים לתרופות רבות כמו Acinetobacter baumannii או Klebsiella pneumoniae, אך לא רק עבור הפתוגנים הללו.

מדובר בעדכון של דוח שפורסם ב-2015- בתקופה בה המדינות העשירות החלו לשים לב לעמידות לאנטיביוטיקה והחלו להקפיד אל רישום נכון יותר של התרופות, וקצת לפני פרסום הדוח של האו"ם שסימן את העמידות לאנטיביוטיקה כגורם סיכון בריאות עולמי, ב-2016. הדוח מבוסס על מפות לעמידות (בקישור כאן) שעורך הארגון, אתר בו מרוכז המידע שנאסף על עמידות עולמית לתרופות אנטי-מיקרוביואליות כמו גם מידע על צריכת תרופות מסוג זה. בדיווח אפשר למצוא את סטטוס השימוש בתרופות הללו וכן עמידות שהתגלתה בקרב חיות ובני אדם לתרופות בארבעים מדינות שונות עבור הפתוגנים השונים, וכן את אינדקס העמידות לתרופה של המדינות השונות, מדד שפותח על ידי הארגון ומשלב את המידע על השימוש באנטיביוטיקה והעמידות למספר יחיד שמודד את היעילות הכללית של התרופות בכל מדינה, עבור אנטיביוטיקה שמשמשות לטיפול בפתוגנים ספציפיים שארגון הבריאות העולמי עוקב אחריהם. ככל שמדד ה-DRI (ר"ת Drug Resistance Index ) גבוה יותר, כך גם העמידות במדינה הספציפית. לדברי כותבי הדוח, בקרב מדינות ה-LMIC נראו DRI מהגבוהים ביותר. הם מדגישים, כי עמידות היא בעיה שכל המדינות שנבחנו מתמודדות איתה, אך בקרב ה-LMIC נראתה עליה גבוהה יותר בשימוש בתרופות הללו. אחת המדינות בהן הודגמה עליה דרמטית בצריכת אנטיביוטיקה אפשר לציין את ויטנאם, הצריכה של אנטיביוטיקה במדינה עלתה בלמעלה מ-250% בעשור האחרון. בניגוד לכך, מדינות עשירות הציגו נתונים על ירידה בצריכת האנטיביוטיקה לנפש.

כותבי הדוח מציינים גם כי עצם העליה בשימוש באנטיביוטיקה במדינות המתפתחות היא לא בעייתית לשכעצמה, פשוט מפני שבמדינות העניות יותר היא יכולה להעיד על עליה בנגישות לתרופה נדרשת ונחוצה. עם זאת, במדינות הללו יש עליה של שימוש באנטיביוטיקה מסוגים שנמצאים ברשימת התרופות שנמצאות במעקב של ארגון הבריאות העולמי- ביניהן תרופות אנטיביוטיות המיועדות לטווח רחב של פתוגנים שעלולות לאבד מהיעילות שלהן, ולכן יש לפקח בצורה אדוקה יותר על רישום וטיפול בהן, או שניתנות אך ורק במקרים של זיהומים העמידים למספר תרופות. לדברי מחברי הדוח, יתכן שהשימוש בתרופות הללו נעשה באופן לא תקין, אולי מפני שאין במדינות הללו נגישות לתרופות עם ספקטרום טיפול צר יותר, דווקא טיפול שעשוי להיות זול יותר מאחרים. 

כותבי הדוח מסכמים כי העובדה שלא נראתה מספיק התקדמות בטיפול בבעית העמידות מעידה על כך שללא הגדרת מטרות מדידות יהיה קשה מאד לקדם פתרון לבעיית העמידות האקוטית  לאנטיביוטיקה שעדיין נראית ומתפתחת ברחבי העולם

.https://www.cidrap.umn.edu/news-perspective/2021/02/report-highlights-lack-progress-against-antimicrobial-resistance

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני