טיפול קדם-ניתוחי במעכבי SGLT-2 מלווה בסיכון נמוך יותר לנזק כלייתי חד לאחר-ניתוח

JAMA Surgery

טיפול קדם-ניתוחי בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 (או Sodium Glucose Cotransporter) הפחית את הסיכון לנזק כלייתי חד לאר התערבות כלייתית בהיקף של 31%, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיווחי מקרים ומחקרים רטרוספקטיביים קטנים הצביעו על סיכון מוגבר לקטואצידוזיס אאוגליקמי לאחר-ניתוח ונזק כלייתי חד בחולים תחת טיפול במעכבי SGLT-2 לפני ניתוח; עם זאת, הסיכון בפועל למצבים אלו לא נבחן היטב בעבר.

המחקר הרטרוספקטיבי, מקרה-ביקורת, כלל נתונים ממאגר Veterans Affairs Health Care System National Registry (2014-2022) ונועד לבחון את הסיכון לקטואצידוזיס עם רמות סוכר תקינות בדם, נזק כלייתי חד ותמותה בתוך 30 ימים מהניתוח ב-7,439 חולים שקיבלו טיפול קדם-ניתוחי במעכבי SGLT-2 (גיל ממוצע של 67.7 שנים, 96.7% גברים) ו-33,489 חולים תואמים שלא טופלו בתכשירים אלו (גיל ממוצע של 67.9 שנים, 96.4% גברים).

טיפול קדם-ניתוחי ארוך-טווח במעכבי SGLT-2 הוגדר בנוכחות לפחות שלושה ניפוקי מרשמים אמבולטוריים בתוך שלושה חודשים טרם הניתוח או במרווח קצר מ-180 ימים מאז הניפוק האחרון על-פי רישומי בתי מרקחת.

התוצא העיקרי היה שיעור אירועי קטואצידוזיס אאוגליקמי לאחר-ניתוח; תוצאי סיום משניים כללו נזק כלייתי חד לאחר-ניתוח ושיעורי תמותה באשפוז בתוך 30 ימים.

בקרב חולים שקיבלו טיפול קדם-ניתוחי במעכבי SGLT-2 תועד סיכון מופחת לנזק כלייתי חד (יחס סיכויים של 0.69, רווח בר-סמך 95% של 0.62-0.78) ותמותה בתוך 30 ימים (יחס סיכויים של 0.70, רווח בר-סמך 95% של 0.55-0.88) לאחר ניתוח, אך נרשם סיכון מוגבר לקטואצידוזיס אאוגליקמי לאחר-ניתוח (יחס סיכויים של 1.11, רווח בר-סמך 95% של 1.05-1.17).

ההשפעה המגנה על הכליות של מעכבי SGLT-2 לא תועדה בחולים שלא עברו ניתוח לבבי או פרוצדורות דחופות אך זוהתה בחולים שעברו ניתוח לא-לבבי (יחס סיכויים של 0.63, רווח בר-סמך 95% של 0.56-0.71) ופרוצדורות לא דחופות (יחס סיכויים של 0.64, רווח בר-סמך 95% של 0.56-0.72).

הסיכון המוגבר לקטואצידוזיס אאוגליקמי לאחר-ניתוח בקרב מטופלים במעכבי SGLT-2 היה הבולט ביותר באלו שעברו ניתוח לבבי (יחס סיכויים של 1.30, רווח בר-סמך 95% של 1.11-1.54), בעוד שהתועלת הבולטת ביותר מבחינת שיעורי התמותה תועדה בחולים שעברו ניתוח דחוף (יחס סיכויים של 0.49, רווח בר-סמך 95% של 0.26-0.93).

החוקרים מסכמים וכותבים כי להגנה הכלייתית של טיפול במעכבי SGLT-2 סביב התערבות ניתוחית עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת לנוכח הנפח השנתי של חולים המופנים להתערבויות ניתוחיות והיקף המקרים של נזק כלייתי חד לאחר-ניתוח.

JAMA Surgery, May 2025

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך