השפעת טיפול בסטטינים על תפקוד כלייתי באוכלוסייה מבוגרת: ממצאי ניתוח נתוני מחקר ASPREE

בעוד לסטטינים השפעות קרדיווסקולריות מוכחות, ההשפעה שלהם על תפקוד כלייתי באנשים מבוגרים, עם וללא מחלת כליות כרונית (CKD), נותרה בלתי ברורה.

שיטות
בוצע ניתוח פוסט־הוק של נתוני מחקר ASPREE, שכלל 18,056 משתתפים בגיל ≥65 ללא תחלואה קרדיווסקולרית ידועה, שנבדקו במשך מעל 5 שנים. הושוו מדדים של תפקוד כלייתי – קצב סינון גלומרולרי מוערך (eGFR) ויחס אלבומין־קריאטינין בשתן (UACR) – בין משתמשים בסטטינים לאלו שלא. ניתוחים סטטיסטיים כללו מודלים ליניאריים מתוקננים (IPTW).

ממצאים עיקריים:
• לא נמצאה השפעה מובהקת של טיפול בסטטינים על שינוי במדדי eGFR או UACR לאורך זמן, באוכלוסייה עם או בלי CKD.
• לא נצפתה עליה בסיכון לאירועים כלייתיים בקרב משתמשי סטטינים, כולל שימוש ברוזובסטטין.
• תתי־ניתוח לפי גיל, מין, מדינה, סוכרת ומדדי שבריריות לא הראו אינטראקציה משמעותית.

מסקנות:
שימוש בסטטינים אינו משפיע לרעה ואינו משפר תפקוד כלייתי באוכלוסייה המבוגרת. ממצאים אלו תומכים בבטיחות השימוש בסטטינים בהיבט הכלייתי אך אינם מצדיקים את השימוש בהם לצורך שימור תפקוד כלייתי. החלטות טיפוליות במבוגרים צריכים להישען על שיקולים קרדיווסקולריים ולא על שיקולי כליה.

פרופ' אלי מזרחי, גריאטר ופסיכוגריאטר.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה