דו”ח ועדת המומחים לבחינת הקשר בין PTSD למחלות נלוות

דוברות משרד הביטחון:

ועדת מומחים בין-תחומית שמינה משרד הביטחון, בשיתוף עם ארגון נכי צה”ל, לבחינת הקשר בין PTSD למחלות נלוות, קובעת באופן תקדימי כי קיים קשר סיבתי-רפואי בין פוסט טראומה לשבע מחלות כרוניות שכיחות, בהן סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב ועוד.

הוועדה ממליצה על הכרה בקשר סיבתי-רפואי בשיעור של שליש בין פוסט-טראומה לבין המחלות הכרוניות; על עריכת בדיקות סקר מניעתיות ועל הקמת גוף לאומי לטיפול בפוסט-טראומה.

משרד הביטחון מקבל את מסקנות והמלצות הוועדה ויקים צוות בין משרדי ורב תחומי לבחינת משמעותן ואופן יישומן.

הוועדה בראשות השופטת (בדימוס) אל”ם (מיל’) מאיה הלר, הוקמה כחלק מרפורמת “נפש אחת” ואף אושרה בהחלטת הממשלה 981. הוועדה כללה צוות מומחים בין-תחומי שבחן את הקשר הסיבתי-הרפואי בין PTSD לשבע המחלות הכרוניות השכיחות ביותר בקרב מתמודדי פוסט-טראומה המטופלים באגף השיקום במשרד הביטחון. דו”ח הוועדה הוגש היום (א’) לסמנכ”ל וראש אגף התכנון, איתמר גרף ולסמנכ”לית וראש אגף השיקום, לימור לוריא.

שבע המחלות הכרוניות השכיחות בקרב מתמודדי פוסט-טראומה שבחנה הוועדה הן: סוכרת סוג 2, יתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית, שבץ מוחי, פיברומיאלגיה, פסוריאזיס ומחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD).
הוועדה מצאה קשר סיבתי בין פוסט טראומה לבין המחלות שנבדקו והגישה שלוש המלצות מרכזיות:

  • ייסוד “מסלול ירוק” להכרה מלאה לצרכי טיפול רפואי והכרה בשיעור של שליש לצרכי קצבה, למתמודדים עם PTSD, וזאת בתנאי שוועדה רפואית קבעה כי לקו, בנוסף, באחת מהמחלות הכרוניות שלעיל, וזאת ללא צורך בהוכחת קשר סיבתי-רפואי פרטני. כל מבקשי ההכרה ידרשו לגשת לוועדה רפואית לצורך קביעת אחוזי הנכות של המחלה הנוספת.
  • הקמת גוף לאומי לניהול נתונים על PTSD בישראל – איסוף וריכוז נתונים והובלת שיתופי פעולה מחקריים, לשיפור מדיניות הטיפול והמעקב אחר המתמודדים עם פוסט-טראומה.
  • שילוב בדיקות סקר במעקב רופא המשפחה – הכרה ב-PTSD כגורם סיכון רפואי והמלצה על בדיקות מניעה תקופתיות, לרבות ניטור לחץ דם, רמות סוכר ועוד.

סמנכ”ל וראש אגף התכנון, איתמר גרף: “אנו מודים לחברי הוועדה על שנה וחצי של עבודה יסודית ומאומצת. קביעות הוועדה תקדימיות. לראשונה נקבע קשר סיבתי-רפואי בין פוסט טראומה לבין מחלות כרוניות, חיבור בין גוף לנפש. משרד הביטחון מקבל את קביעות הוועדה ולאור המשמעויות הנרחבות של המלצותיה יקים צוות רב תחומי בהובלת אגף התכנון ובשיתוף גורמי מקצוע ממשרדי ממשלה לבחינת אופן יישום ההמלצות והשלכותיהן”.

יו”ר ארגון נכי צה”ל עו”ד עידן קלימן: ״מדובר בצעד נוסף ומשמעותי. קבלת מסקנות הדו״ח תהווה אבן דרך חשובה לקידום רפורמת ׳נפש אחת׳, אשר תיתן מזור נוסף לגיבורות והגיבורים שהקריבו גופם ונפשם, ויפה שעה אחת קודם. על כלל אנשי המקצוע ללמוד לעומק את המלצות הדו”ח וליישמן במהירות ובאופן מלא. אנו שמחים ומברכים על הבשורה הזו, ומודים לחברי הוועדה ומשרד הביטחון על עבודת העומק וההמלצות. נמשיך לדאוג לכלל הפצועים, לרבות הסובלים מטראומה, בכל חזית״.

יו”ר הועדה כב’ השופטת (בדימוס) אל”ם (מיל’) מאיה הלר: “חברי הוועדה ואני ניגשנו למשימה תוך הבנת כובד האחריות המוטלת על כתפינו וההשלכות הברורות שיהיו למסקנותיה והמלצותיה של הוועדה על ציבור הנכים המתמודדים עם PTSD ובני משפחותיהם ועל אגף השיקום במשרד הביטחון, במספר רבדים.
ראינו חשיבות רבה לשמוע את מלוא האוכלוסיות הרלוונטיות לבחינת הסוגיות שעמדו לפתחינו, ובכלל זאת לקיים שיח בלתי אמצעי עם ארגון נכי צה”ל וציבור נכי צה”ל. כן ראינו הכרח להיות נאמנים לאמות המידה המדעיות בעת קביעת המסקנות והצעת ההמלצות.
אנו רואים בהמלצות הוועדה צעד נוסף ליישום רפורמת ‘נפש אחת’. ההכרה בקשר בין PTSD לבריאות הפיזית, תוביל לשיפור משמעותי בטיפול בנכי צה”ל ומערכת הביטחון ובהבטחת זכויותיהם, תשפר באופן משמעותי את איכות חייהם של נכי PTSD ותמנע החמרה במצבם הבריאותי״.

להלן רשימת חברי הוועדה:
ראש הוועדה:
השופטת (בדימוס) אל”ם (מיל’) מאיה הלר, שופטת עמיתה בבית הדין הצבאי לערעורים.
חברי הוועדה:
פרופ’ מרק וייזר מומחה לפסיכיאטריה, מנהל האגף הפסיכיאטרי במרכז הרפואי שיבא תל השומר ופרופסור מן המניין בפסיכיאטריה באוניברסיטת תל אביב; פרופ’ הווארד עמיטל מומחה לרפואה פנימית וראומטולוגיה, מנהל המחלקה לרפואה פנימית ב’ במרכז הרפואי שיבא תל השומר ופרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב; פרופ’ נדב דוידוביץ׳ ראש תחום מדיניות בריאות מרכז טאוב ומייסד בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון; פרופ’ גיל ליבוביץ׳ מומחה לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה, מנהל יחידת הסוכרת בבית החולים הדסה עין כרם ופרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית, ירושלים; ד”ר אורית קרני-רחקוביץ׳ מומחית לרפואה פנימית וקרדיולוגיה, מנהלת מכון שיקום הלב ומניעה קרדיווסקולרית במרכז הרפואי רבין (קמפוס השרון).
עו”ד שרון צימרין, יועצת משפטית ליחידת ההכרה באגף השיקום במשרד הביטחון, שימשה כמזכירת הוועדה.

בברכה,
אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

לפתיחת קובץ PDF

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    בארצות הברית דווח על שיעורי התמותה על-רקע היריון הגבוהים ביותר מבין המדינות בעלות הכנסה-גבוהה, עם למעלה מ-6,000 מקרי תמותה מדווחים בין 2018 עד 2022, כך על-פי נתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מניתוח הנתונים עלה כי בילידות אלסקה ובאמריקאיות ממוצא אינדיאני תועדו שיעורי התמותה הגבוהים ביותר. מחקר החתך התבסס על נתונים ארציים של המרכז […]

  • אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה (High-Intensity Interval Training, או HIIT) תחת השגחה לאורך חמש שנים עשויים להפחית את הסיכון להידרדרות מהירה בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער בקשישים בגילאי 70-77 שנים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות היתרונות הבריאותיים הרבים של פעילות גופנית, אין […]

  • עדויות נוספות תומכות בקשר בין הפרעת דחק בתר-חבלתית ובין דום נשימה חסימתי בשינה (JAMA Netw Open)

    עדויות נוספות תומכות בקשר בין הפרעת דחק בתר-חבלתית ובין דום נשימה חסימתי בשינה (JAMA Netw Open)

    הפרעת דחק בתר-חבלתית (Posttraumatic Stress Disorder, או PTSD) עשויה להביא לעליה בסיכון לדום נשימה חסימתי בשינה בגברים יוצאי צבא מבוגרים, כך עולה מתוצאות מחקר תאומים חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין דום נשימה בשינה ובין הפרעת דחק בתר חבלתית, אך היקף הקשר לא […]

  • ועדת מומחים חיצונית הציגה ל-FDA התנגדות נחרצת לשימוש ב-MDMA לטיפול בפוסט טראומה (הארץ)

    ועדת מומחים חיצונית הציגה ל-FDA התנגדות נחרצת לשימוש ב-MDMA לטיפול בפוסט טראומה (הארץ)

    ההכרעה של ה-FDA לגבי השימוש ב-MDMA כטיפול תרופתי, הנחשב כפורץ דרך לטיפול ב-PTSD, אמורה להנתן באוגוסט. ד"ר אנה הרווד גרוס, מנהלת המחקר במרכז הישראלי לפסיכוטראומה אומרת בתגובה לפרסום המלצות הועדה: "אנו לא דוגלים ב-MDMA כפתרון ייחודי ונקודתי לפוסט טראומה, המטרה היא לחקור את הפוטנציאל של טיפולים אינטנסיביים עם ובלי סיוע של ה-MDMA"

  • טיפול לאחר לידה טראומטית עשוי להגן מפני תסמיני PTSD (מתוך Am J Obstet Gynecol)

    טיפול לאחר לידה טראומטית עשוי להגן מפני תסמיני PTSD (מתוך Am J Obstet Gynecol)

    התערבות פסיכולוגית קצרה זמן קצר לאחר לידה טראומטית עשויה להגן מפני התפתחות תסמיני הפרעת דחק בתר חבלתית על-רקע לידה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Obstetrics & Gynecology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי להפרעת דחק בתר-חבלתית (Posttraumatic Stress Disorder, או PTSD) על-רקע לידה מאפיינים ייחודיים התומכים בתועלת האפשרית של התערבות מוקדמת […]

  • הקשר בין חשיפה לקרב ובין הסיכון לאובדנות ביוצאי צבא (J Affect Disord)

    הקשר בין חשיפה לקרב ובין הסיכון לאובדנות ביוצאי צבא (J Affect Disord)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Affective Disorders מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש ביוצאי צבא ארצות הברית, מהן עולה קשר מורכב בין חשיפה לקרב, תסמונת דחק בתר חבלתית, אמונה דתית/רוחנית ובין סיכון לאובדנות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העלייה בשיעורי אובדנות בקרבי יוצאי צבא ארצות הברית מהווה מגמה מטרידה. חשיפה לקרב זוהה כגורם מנבא […]

  • משחק טטריס עשוי למנוע PTSD לאחר אירוע טראומטי (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APA)

    משחק טטריס עשוי למנוע PTSD לאחר אירוע טראומטי (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APA)

    משחק טטריס בתוך 72 שעות מאירוע טראומטי עשוי להפחית את שכיחות זיכרונות חודרניים למשך עד חמישה שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Psychiatric Association. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות אפשרויות התערבות לאחר-חשיפה למניעת תסמונת דחק בתר חבלתית (או Posttraumatic Stress Disorder), מאחר וכ-85% מאלו הנחשפים […]

  • תוצאות מאכזבות ל-Mifepristone בטיפול ב-PTSD ביוצאי צבא (JAMA Netw Open)

    תוצאות מאכזבות ל-Mifepristone בטיפול ב-PTSD ביוצאי צבא (JAMA Netw Open)

    הטיפול ב- Mifepristoneפעם ביום למשך שבוע לא הביא לשיפור בתסמיני הפרעת דחק בתר-חבלתית (או PTSD, Post-Traumatic Stress Disorder) בגברים יוצאי צבא לאורך מעקב ארוך-טווח, כך עולה מתוצאות מחקר חדש בשלב 2a שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מדגם המחקר כלל גברים יוצאי צבא עם אבחנה של PTSD כרוני ומדד של לפחות 50 נקודות בסולם CAPS […]

  • משלב קטמין עם פסיכותרפיה יעיל מאוד כנגד PTSD (מתוך J Clin Psychiatry)

    משלב קטמין עם פסיכותרפיה יעיל מאוד כנגד PTSD (מתוך J Clin Psychiatry)

    שילוב טיפול תרופתי בקטמין עם טיפול פסיכותרפי הדגים תוצאות טובות מאוד בטיפול בחולים עם הפרעת דחק בתר-חבלתית (PTSD או Posttraumatic Stress Disorder), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קטמין הינו טיפול המשמש למגוון הפרעות פסיכיאטריות, כולל דיכאון מג’ורי ו-PTSD, עם שיעורי תגובה גבוהים יחסית לטיפול. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך