מחקר ישראלי חדש בדק את ההשפעה הפסיכולוגית של הבדיקה הגנטית לסרטן שד ושחלה בקרב נשים

 המחקר קבע כי :

נשים בריאות אשר נמצאו כנשאיות סובלות מדיכאון, חרדה וסומטיזציה (תסמינים גופניים ללא ממצא גופני שיכול להסבירם) יותר מאשר נשים בריאות ללא מוטאציה ואף יותר מנשים חולות בסרטן שד

מחקר ישראלי חדש, במימון האגודה למלחמה בסרטן ובריכוזה של ד”ר אפרת דגן, יועצת גנטית במרפאה האונקוגנטית במרכז הרפואי רמב”ם בחיפה ומרצה באוניברסיטת חיפה, ושל ד”ר שרון גיל חוקר באוניברסיטת חיפה ופסיכותירפיסט, בדק את השפעת האבחון הגנטי למוטאציות בגנים BRCA1,2 על מצבן הנפשי של נשים חולות סרטן שד ונשים בריאות הנמצאות בסיכון ללקות במחלה. המחקר קבע כי נשים בריאות אשר נמצאו כנשאיות סובלות מדיכאון, חרדה וסומטיזציה יותר מאשר נשים בריאות ללא מוטאציה ואף יותר מנשים חולות בסרטן שד.

רקע למחקר

מוטאציות בגנים BRCA1 BRCA2 מגבירות באופן משמעותי את הסיכון ללקות בסרטן שד ובסרטן שחלה. על פי נתוני הקונסורציום (האיגוד הישראלי) לחקר סרטן השד והשחלה התורשתי בריכוזה של דר’ אפרת להד, כ – 15% – 10% ממקרי סרטן השד וסרטן השחלה נובעים מקיום גורם סיכון תורשתי.

* בדיקות לגילוי מוטאציות ב- BRCA1  ו-BRCA2 נכללות כיום בסל השירותים המחייב על פי חוק בריאות ממלכתי, לאחר שהנבדקת עברה יעוץ גנטי, מהלך שיושם לאחרונה בסיוע האגודה למלחמה בסרטן.

מהלך המחקר

המחקר נערך במרפאה האונקוגנטית של המרכז הרפואי רמב”ם. כל אישה אשר הגיעה לייעוץ ואבחון גנטי התבקשה להשתתף במחקר ולענות על מספר שאלונים אשר בדקו את מצבה הנפשי וסגנונות ההתמודדות שלה, לפני האבחון הגנטי, וחודש עד שלושה חודשים לאחריו. כל הנשים קיבלו ייעוץ גנטי כמקובל והסבר על מטרות המחקר ומהלכו. לאחר האבחון הגנטי חולקו המשתתפות לארבע קבוצות על פי מצבן הבריאותי והגנטי:

66 חולות סרטן שד ללא מוטאציה גנטית.

16 חולות סרטן שד הנושאות מוטאציה גנטית.

62 נשים בריאות בסיכון ללא מוטאציה גנטית.

16 נשים בריאות בסיכון הנושאות מוטאציה גנטית.

על ממצאי המחקר

ממצאי המחקר מצביעים על שוני מהותי לפני ואחרי האבחון הגנטי בין נשים בריאות לבין חולות:

* שלפני האבחון הגנטי קבוצת חולות סרטן השד סובלות ממצוקה נפשית הכוללת סומטיזציה, (תסמינים גופניים ללא ממצא גופני שיכול להסבירם) דיכאון וחרדה יותר מאשר קבוצת הנשים הבריאות.

*לעומת זאת, לאחר האבחון הגנטי קבוצת הנשים הבריאות אשר נמצאו נשאיות לאחת משלוש המוטאציות המגבירות סיכון ללקות בסרטן שד/שחלה סובלות יותר מדיכאון, חרדה וסומטיזציה מאשר נשים בריאות ללא מוטאציה ואף יותר מנשים חולות בסרטן שד.

מסקנות המחקר

נראה כי לצד המעקב הרפואי אשר נדרש לנשים בריאות שאובחנו כנשאיות של המוטציות, הן נזקקות לתמיכה רגשית במהלך האבחון ולאחריו. יחד עם זאת דרושים מחקרים נוספים, על קבוצה גדולה יותר של נשים, ואשר יעקבו אחר הנשים תקופה ארוכה יותר על מנת לחזק את הממצאים. מחקרים אחרים נדרשים גם כדי לבדוק לאיזה סוג של תמיכה רגשית זקוקות נשים אלו ובאיזו מסגרת תמיכה זו צריכה להינתן.

נתונים על סרטן השד

סרטן השד הנה המחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל ובעולם המערבי בכלל. כ- 4,000 נשים מאובחנות מדי שנה כחולות בסרטן השד וכ –  900 מתות. ככל שהמחלה מאובחנת בשלבים המוקדמים עולים סיכויי הריפוי לכ 90% מספר הנשים אשר מחלימות מסרטן השד עולה בהתמדה בזכות הגילוי המוקדם ובזכות שיפור דרכי הטיפול. שיעורי ההישרדות מסרטן השד בישראל הם מהגבוהים בעולם והם דומים לשיעורי ההישרדות מסרטן השד בארה”ב. על פי נתוני רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות: 1 מכל 22 נשים ערביות עלולה לחלות בסרטן השד וכן 1 מכל 8 נשים יהודיות עלולה לחלות בסרטן השד.

בברכה,

נאוה עינבר

דוברת האגודה למלחמה בסרטן

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

    אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך