בחולים עם אכאלזיה תועד סיכון מוגבר לתמותה בהשוואה לביקורות תואמות מהאוכלוסייה הכללית, עם מקרה תמותה אחד נוסף לכל שישה חולים עם אכאלזיה לאורך מעקב של עשר שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology.
החוקרים השלימו מחקר עוקבה מותאם בשבדיה שכלל חולים עם אבחנה של אכאלזיה שעברו בדיקה אנדוסקופית עם ביופסיה בין 1969 עד 2017. מדגם המחקר כלל 704 מבוגרים (גיל חציוני באבחנה של 60 שנים; 56% גברים) עם היארעות אכאלזיה אשר הותאמו לעד חמש ביקורות (3,348 ביקורות) מהאוכלוסייה הכללית על-בסיס גיל, מין, שנת לידה ומחוז, עם לפחות אח אחד ללא תיעוד של אכאלזיה אשר שימש כביקורת שניה.
התוצא העיקרי היה תמותה מכל-סיבה עם חציון משך מעקב של 9.1 שנים.
לאורך חציון מעקב של 9.1 שנים, שיעורי התמותה עמדו על 69.4 מקרים ל-1,000 שנות-אדם בחולים עם אכאלזיה לעומת 51.9 מקרים ל-1,000 שנות-אדם בביקורות; הבדלים אלו מקבילים למקרה תמותה אחד נוסף לכל שישה חולים עם אכאלזיה לאורך תקופה של עשר שנים.
בחולים עם אכאלזיה תועד סיכון גבוה ב-42% לתמותה בהשוואה לביקורות תואמות (יחס סיכון מתוקן של 1.42, רווח בר-סמך 95% של 1.21-1.65). יתרה מזאת, בחולים עם אכאלזיה תועד סיכון מוגבר לתמותה עקב כלל ממאירות (יחס סיכון מתוקן של 1.65, רווח בר-סמך 95% של 1.21-2.23), בפרט ממאירות וושט (יחס סיכון מתוקן של 23.19, רווח בר-סמך 95% של 3.27-164.55), מחלות נשימתיות (יחס סיכון מתוקן של 2.22, רווח בר-סמך 95% של 1.28-3.87) וסיבות אחרות (יחס סיכון מתוקן של 1.47, רווח בר-סמך 95% של 1.12-1.93).
בהשוואה לאחאים ללא אכאלזיה (528 אחאים), בחולים עם אכאלזיה (325 חולים) תועד סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון מתוקן של 1.78, רווח בר-סמך 95% של 1.13-2.81).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על סיכון מוגבר לתמותה בקרב חולים עם אכאלזיה ותומכים בחשיבות מעקב ארוך-טווח אחר חולים אלו, עם דגש על ממאירות הוושט וסיבוכים נלווים.
Clin Gastroenterol Hepatol, Apr 10, 2025
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!