בנשים עם ריבוי מי שפיר תועד סיכון מוגבר לדימום לאחר-לידה, כאשר גורמי סיכון בלתי-תלויים כללו לידה לאחר ניתוח קיסרי ומאקרוזומיה של העובר, בעוד שמתן פרופילקטי של Oxytocin זוהה כגורם המפחית את הסיכון לסיבוך זה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Gynecology Obstetrics and Human Reproduction.
המחקר הרטרוספקטיבי נועד לזהות גורמי סיכון לדימום לאחר-לידה בנשים הרות עם ריבוי מי שפיר. מדגם המחקר כלל 387 נשים (גיל ממוצע של 31.8 שנים) עם הריון של עובר יחיד ואבחנה של ריבוי מי שפיר (שבוע 32 להיריון ומעלה).
החוקרים אספו נתונים אודות האימהות, ההיריון והלידה, כאשר הנשים סווגו על-פי הופעת דימום לאחר-לידה (אובדן דם גניטאלי של 500 מ”ל ומעלה). הם ניתחו את המידע אודות שיטת הלידה, מתן מונע של Oxytocin, מאקרוזומיה (משקל לידה של 4000 גרם ומעלה) וניקוז מי שפיר.
התוצא העיקרי היה היארעות דימום לאחר-לידה; תוצאים משניים כללו מועד אבחנת ריבוי מי שפיר, עם הבחנה בין מקרים אקוטיים וכרוניים.
דימום לאחר-לידה תועד ב-8.0% מההריונות עם ריבוי מי שפיר, לעומת 5.1% מאלו ללא ריבוי מי שפיר (p=0.01). ניתוח קיסרי זוהה כגורם סיכון בלתי-תלוי לדמם לאחר-לידה (יחס סיכויים של 2.6, P=0.03); שיעורי ניתוחי קיסרי בנשים עם ריבוי מי שפיר היו גבוהים יותר משמעותית לעומת האוכלוסייה הכללית בצרפת (45% לעומת 21.4%).
אבחנה של מאקרוזומיה של העובר לוותה בסיכון מוגבר לדימום לאחר-לידה (יחס סיכויים של 2.8, p=0.04).
מתן פרופילקטי של Oxytocin הוביל לירידה משמעותית בסיכון לדמם לאחר לידה (יחס סיכויים של 0.1, p<0.01); כאשר פספוס מנות טיפול היה נפוץ פי ארבע בנשים עם דמם לאחר-לידה לעומת אלו ללא סיבוך זה (9.7% לעומת 2.3%, p<0.05).
החוקרים מסכמים וכותבים כי במקרים של ריבוי מי שפיר, ניתוח קיסרי ואי-מתן פרופילקטי של Oxytocin זוהו כגורמי סיכון לדימום לאחר-לידה.
J Gynecol Obstet Human Reproduction, April 19. 2025
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!