מחקר שפורסם במהדורת ינואר של ה- American Journal of Epidemiologyמראה, כי בני-זוג נוטים לחלוק את אותם גורמי סיכון למחלה קורונרית, עם שונות בולטת בדרגת ההתאמה של פקטורים שונים.
החוקרים בצעו מטה-אנליזה של 71 מאמרים, שחקרו את ההתאמה בין בני-זוג עבור גורמי הסיכון הסביבתיים המגו'ריים למחלה קרדיווסקולרית. המחקרים כללו סך 424,613 קורלציות בלמעלה מ-100,000 זוגות.
נמצא, כי הפקטורים שהיו בקורלציה החזקה ביותר בין בני הזוג היו עישון ו-BMI. פקטורים נוספים שהראו קורלציה מובהקת כללו לחץ-דם דיאסטולי, טריגליצרידים כולסטרול כללי ו-LDL, משקל ויחס מותן/ירך.
יחסים צולבים מובהקים סטטיסטית להתאמה נמצאו בנוסף עבור יתר לחץ-דם, סוכרת והשמנה, ונעו מ-1.6 ל-3.25.
החוקרים ניסו להבדיל בין התפקידים של חיים בסביבה משותפת או מציאת בן-זוג דומה כסיבה להתאמה בין בני-זוג עבור גורמי סיכון קורונרים.
זיווג עם אדם דומה נראה כמשפיע העיקרי, אך לא באופן מלא, על הדימיון בין בני-זוג בהרגלי עישון, משקל, BMI, לחץ-דם ו-LDL, בזמן שזיווג עם אדם דומה וחיים בסביבה משותפת השפיעו באופן דומה על הדימיון בין בני-זוג בסך הכולסטרול וטריגליצרידים.
לדברי החוקרים, נראה כי התוצאות מצביעות על כך שהדימיון הזוגי עבור רוב גורמי הסיכון הקרדיווסקולרים המסורתיים נובע בעיקר מזיווג עם אדם דומה, בזמן שהתרומה של סביבה משותפת הינה וריאבילית מאוד לכל גורם סיכון, ומשפיעה בעיקר על מטבוליזם של שומנים.
לדבריהם, הממצאים מציעים כי יהיה שווה לראות האם התערבויות זוגיות עשויות להפחית סיכון קרדיווסקולרי בשני הפרטנרים.
Am J Epidemiol 2009;169:1-8
לידיעה במדסקייפ
