בקרב מעשנים פעילים תועד סיכון גבוה פי 12 לניוון מקולארי גילי, סיכון גבוה פי שלוש לגלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית וסיכון גבוה פי ארבע לקטרקט, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Journal of Ophthalmology. הסיכון המוגבר לחלק מההפרעות העיניות נותר בחולים עם היסטוריה של עישון.
החוקרים ערכו חיפוש במאגרי PubMed, Scopus ו-Web of Science והשלימו סקירה שיטתית ומטה-האנליזה של סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות קודמות להערכת הקשר בין עישון ובין הסיכון למחלות עיניות משנית להרגל זה.
הם כללו 12 מטה-אנליזות של מחקרי עוקבה פרוספקטיביים, מחקרי חתך ומחקרי מקרה-ביקורת להערכת הסיכון למחלות עיניות על-רקע שימוש בטבק בקרב מעשנים בהווה ובעבר, בהשוואה לאלו שלא עישנו מעולם. הם התמקדו במספר מחלות עיניות: ניוון מקולארי גילי, קטרקט, גלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית, מחלת עין יבשה ועין עצלה טוקסית.
מהנתונים עולה כי במעשנים פעילים תועד סיכון מוגבר משמעותית לניוון מקולארי גילי לעומת לא-מעשנים (יחס סיכויים של 11.93, רווח בר-סמך 95% של 4.40-32.33). באלו אשר דיווחו על עישון טבק בשלב כלשהו במהלך חייהם תועד סיכון מוגבר להתפתחות ניוון מקולארי גילי (יחס סיכויים של 7.09).
בקרב מעשנים פעילים נרשם סיכון גבוה כמעט פי שלוש לאבחנה של גלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית (יחס סיכויים של 3.07, רווח בר-סמך 95% של 2.07-4.54), כאשר בקרב מעשנים לשעבר נרשמה עליה דומה בסיכון (יחס סיכויים של 2.64, רווח בר-סמך 95% של 2.33-3.00).
מעשנים פעילים היו בסיכון גבוה כמעט פי ארבע לקטרקט (יחס סיכויים של 4.15, רווח בר-סמך 95% של 3.35-5.15), בעוד שבאלו שבנקודה כלשהי במהלך חייהם עישנו טבק תועד סיכון מוגבר פי שש (יחס סיכויים של 5.96, רווח בר-סמך 95% של 3.21-11.04).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ישנה חשיבות רבה להבנת הקשר בין עישון ובין מחלות עיניות, שכן עישון הינו גורם סיכון הפיך ומניעת עישון עשויה להפחית את שיעורי ההימצאות של סיבוכים אלו ואף להביא לנסיגה בחלק מהמקרים.
Eur J Ophthalmol, Apr 16, 2025
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!