חדשות

הבדלים אפיגנטיים עשויים לשמש להערכת הפרוגנוזה של חולי AML (מתוך Cancer Cell)

14/01/2010

מאת ד"ר נגה ליפשיץ

 

מתוצאות מחקר שפורסם ב-7 בינואר 2010 ב-Cancer Cell, עולה כי הבדלים במתילציית ה-DNA עשויים לשמש לסיווג תת סוגים של acute myeloid leukemia (AML) ולסייע להערכת הפרוגנוזה של החולים. 

 

החוקרים כותבים כי AML היא מחלה הטרוגנית הן מבחינה קלינית והן מבחינה ביולוגית, ועל כן קיים קושי בהערכת הפרוגנוזה. לדבריהם, דפוסי מתילציה חריגים הם טיפוסיים לממאירות, וגורמים אפיגנטיים כגון מתילציית DNA עשויים להשפיע באופן משמעותי על ההתנהגות הביולוגית של התאים הממאירים.

 

השערת העבודה של החוקרים הייתה שדפוסי מתילציית DNA בממאירות ובייחוד ב-AML עשויים לגרום או לסמן על הבדלים תאיים בעלי משמעות קלינית. המחקר כלל 344 חולי AML שאובחנו לאחרונה, והחוקרים אפיינו את פרופיל מתילציית ה-DNA של התאים הממאירים.

 

לאחר ניתוח התוצאות חילקו החוקרים את המשתתפים ל-16 תת-קבוצות על סמך פרופיל המתילציה שנמצא. הם מדווחים כי ב-3 קבוצות השינויים התאימו לסיווג ה-AML של ה-WHO, ב-8 קבוצות נמצא מספר רב יותר מהצפוי של מקרי AML עם שינויים גנטיים או אפיגנטיים ספציפיים (דוגמת מוטציה ב-NPM1, CEBPA מוטנטי או CEBPA מושתק), ו-5 קבוצות לא התאימו לסיווג ה-AML הקיים על סמך מאפיינים מולקולאריים, ציטוגנטיים או מורפולוגיים.

 

לאור התוצאות כותבים החוקרים כי נראה שבחולי AML, מתילציית ה-DNA בתאי הבלסטים מתרחשת בדפוסים מאורגנים. לדבריהם, ברוב תת הקבוצות נצפה שיעור מתילציה גבוה בהשוואה לתאי CD34(+) ששימשו להשוואה, אם כי במספר קבוצות נצפה שיעור מתילציה נמוך יותר.

 

הם מוסיפים כי קיים הבדל בהשפעת השינויים הגנטיים לעומת השינויים האפגנטיים. באחת מתת הקבוצות נמצא כי ל-22 מ-31 החולים הייתה את אותה טרנסלוקציה t(8;21), ול-9 המשתתפים הנותרים לא נמצאה הטרנסלוקציה, אך עקומות ההישרדות של כל 31 החולים היו זהות. החוקרים מסיקים כי הדבר משקף את המשמעות הביולוגית של פרופיל מתילציית ה-DNA האברנטי.

 

החוקרים מדווחים כי בלמעלה מ-10 תת הקבוצות הכוללות 70% או יותר ממשתתפי המחקר, נצפתה "חתימת" מתילציית DNA לא תקינה הכוללת 45 גנים. רבים מגנים אלו מעורבים בבקרת התא, כולל tumor suppression genes, הקשורים לטרנספורמציה הלויקמית. עם זאת, החוקרים מציינים כי נמצאו מספר גנים אשר לא נחקרו עד כה. בקרב 37 מ-45 הגנים שזוהו, 32 הדגימו השתקה מלאה או תת-ביטוי בשל המתילצייה הלקויה.  

 

החוקרים בנו מודל לחיזוי התוצאה הקלינית על בסיס מצב המתילצייה של 15 גנים מדגימות משתתפי המחקר. לדבריהם, המודל חזה בהצלחה את ההישרדות הכוללת וההישרדות נטולת האירועים של המשתתפים. הם כותבים שהיות ו-DNA הוא יציב ונטילת הדגימות היא פשוטה, בדיקת מתילציית ה-DNA בדומה למודל שבנו עשויה לשמש כסמן ביולוגי ולסייע לקבלת החלטות במחקרים קליניים.

 

מומחה מהתחום ציין כי המשתנים הפרוגנוסטים הידועים בחולי AML כוללים בין היתר את גיל החולה, סיווג המחלה וכן סמנים ציטוגנטיים ומולקולאריים. עם זאת, בשלב זה עוד מוקדם לקבוע כי הפרופיל האפיגנטי הוא משמעותי לקביעת הפרוגנוזה של חולי AML.

 

 

Cancer Cell, 2010.

 

לידיעה במדסקייפ

 

 

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני