משפחה

מה בין טיפול בלחץ דם סיסטולי באמצע החיים ובין הסיכון לדמנציה בגיל מאוחר (Hypertension)

ממחקר חדש שפורסם ב-Hypertension עולה כי הפחתת לחץ דם סיסטולי באמצע החיים מפחיתה את הסיכון להתפתחות דמנציה בגיל מאוחר.

לדברי החוקרים, מדובר בחדשות מצוינות מאחר שמספקות אפשרות אחת למניעת מחלה הפוגעת קשות בחולה ובבני משפחתו.

החוקרים העריכו את אחוז מקרי הדמנציה שניתן יהיה לצמצם במידה והלחץ הדם הסיסטולי נשמר מתחת לערכים של 120 מ”מ כספית. הם התבססו על מדגם אמריקאים-יפנים שנולדו בין 1900 ו-1919, והיו במעקב משנת 1965 כחלק מתכנית Honolulu Heart Program.

בהערכת PAR (Population-Attributable Risk) לדמנציה עקב לחץ דם סיסטולי, החוקרים לקחו בחשבון את היסטוריית הטיפול, ערפלנים וסיכונים נלווים לתמותה.

מדגם המחקר כלל 7878 משתתפים, כולל 491 חולים שפיתחו דמנציה. בסה”כ, 27.0% ממקרי דמנציה או עודף של 17 מקרים ל-1000 עשוי לנבוע מלחץ דם סיסטולי לא-מטופל של מעל 120 מ”מ כספית. כמו כן, הם מציינים כי ניתן לייחס 17.7% מהמקרים לקדם יל”ד (לחץ דם סיסטולי בטווח 120-140 מ”מ כספית), ללא קשר למצב הטיפול, או עודף של 11 מקרים ל-1000.

Hypertension 2010

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת מאת פרופ’ אורי גולדבורט:

בהתייחס לדיווח זה חשוב לציין ולהדגיש שלא היו כאן הפחתות והורדות. אלו נתונים על אנשים שונים . המחברים יכולים לחשב Attributable risk   עד מחר- אבל אפידמיולוגיה לא זהה לאטיולוגיה ! ושוב ושוב אנו עדים למצב שבו הפרוגנוזה של לחץ דם שהתפתח במהלך החיים אינה זהה לזו ברמה דומה שהגיעו אליה אחרי הורדה. הרצאה שלי הנוגעת בכך כבר התפרסמה באתר  .

שמענו  על כך גם ממני וגם מפרופ’ מאהוד גרוסמן שבתחום זה, אני חושב, כדאי מאוד להאזין לו, לא פעם. (להרצאתו של פרופ’ גרוסמן מתוך ההתדיינות בכנס החברה ליל”ד  בה הציג את הגישה לפיה אין להפחית את לחץ הדם באופן מקסימלי בחולים בסיכון גבוה – נא להקליק כאן. אז עם כל הכבוד למי שקרא את הידיעה במדסקייפ – גם במדסקייפ היא מובאת באינטרפרטציה משובשת .

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה