חדשות

התמודדות עם סיכון לרשלנות רפואית בחדרי מיון (מתוך דו''ח מטעם Coverys)

02/07/2019

 

מערכות בריאות ובתי חולים יכולים לנקוט עשרות צעדים לצמצם את הסיכון לרשלנות רפואית בחדרי מיון, כך עולה מדו"ח חדש בנושא, אשר בחן למעלה מ-1,300 תביעות רשלנות רפואית בחדרי מיון בין השנים 2014-2018.

 

החוקרים מסבירים כי חדרי מיון מצויים בחזית הטיפול הרפואי, עם למעלה מ-138 מיליון ביקורים לחדרי מיון בכל שנה. חדרי מיון מהווים את האתר הרביעי הנפוץ ביותר לתביעות רשלנות רפואית (13% מכלל תביעות רשלנות רפואית); ניתוחים היו המקור המוביל לתביעות רשלנות רפואית (26% מהתביעות).

 

עיכוב בקביעת אבחנה היה אחראי ל-56% מתביעות רשלנות רפואית. מחלות לב וכלי דם זוהו כמצב הנפוץ ביותר שנקשר עם תביעות רשלנות רפואית (23% מכלל התביעות), לאחריהן מחלות זיהומיות (18% מהתביעות) ומצבים נוירולוגיים (8% מהתביעות). למעלה משליש מהתביעות של חדרי מיון כללו את מות החולה. הנושאים המובילים ברמת ניהול סיכונים כללו שיקול דעת קליני (44%), מערכות קליניות (10%) ותיעוד כולל רשומות רפואיות ממוחשבות (10%).

 

הממצאים סיפקו גם המלצות לניהול סיכונים במספר תחומים הנוגעים לפעילות בחדרי מיון, כולל הגעה והעברת מטופלים; הקפדה על מיון אמין ובטוח; בטיחות החולים בחדרי המתנה; שיפור דיוק אבחנתי; הגדלת בדיקות מעבדה ובדיקות אבחנתיות; גישות לייעוץ מומחים; הליכי העברה ואשפוז; מרשם לאופיואידים; גיוון, דוגמת טיפול במטופלים טרנסג'נדרים; טיפול בחולים חוזרים; הפחתת ומניעת עומס חולים.

 

מאחר ומרבית התביעות כללו כישלון או עיכוב בקביעת האבחנה, החוקרים סיפקו חמש המלצות לניהול סיכונים אשר נועדו לשפר את הדיוק האבחנתי:

1)     העברת טיפול: יש לשפר את התקשורת בעת העברת המידע אודות מטופלים בין צוותים מטפלים על-בסיס מדיניות ומבנה תקשורת להעברת נתוני המטופל.

2)     הערכת מטופלים: יש להבטיח הערכה מתמשכת של מטופלים בחדרי מיון ע"י דרישה לתעד את מצב החולה במרווחים נתונים.

3)     תמיכה בהחלטה: יש להתבסס על כלים לתמיכה בהחלטה קלינית במטרה לסייע לרופאים בהליכים אבחנתיים, דוגמת הנחיות להתייצגות בסיכון-גבוה, אפליקציות להחלטה קלינית ומתן גישה לרדיולוגים ייעודיים ורוקחים שיסייעו באבחנה ובטיפול.

4)     מאמץ צוותי: על רופאים לתקשר באופן ברור ויעיל עם אנשי מעבדה והדמיה, כמו גם אנשי צוות רפואי אחרים.

5)     תוצאות בדיקות: יש לפתח פרוטוקול לניהול העברת מידע אודות תוצאות בדיקה חריגות של מטופלים. הפרוטוקול צריך להיות מיושם בשגרות היומיומיות, דוגמת התאמת מערכות אלקטרוניות התומכות בפרוטוקול ובמטרותיו.

 

מתוך דו"ח מטעם Coverys

 

לידיעה ב-MedPage Today

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני