חדשות

מקומם של מעכבי SGLT בטיפול בחולים עם סוכרת מסוג 1 (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Endocrine Society)

29/03/2021

 

תרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 אינן מאושרות ע"י מנהל המזון והתרופות האמריקאי לטיפול בחולים עם סוכרת מסוג 1. עם זאת, עם המודעות המוגברת לתועלת של תרופות אלו בחולים עם סוכרת מסוג 2, בפרט אלו עם מחלות לב וכלי דם ומחלת כליות, יש עניין גובר בשימוש בתרופות אלו גם בחולים עם סוכרת מסוג 1. ה-European Commission כבר אישר את השימוש ב-Dapagliflozin ו-Sotagliflozin לטיפול בחולים עם סוכרת מסוג 1. במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Endocrine Societyנ ערך דיון בנושא זה.

 

מצד אחד, ד"ר אן פיטרס מדרום קליפורניה הציגה את הטיעונים כנגד השימוש בתרופות אלו בחולים עם סוכרת מסוג 1. מנגד, ד"ר אנדרו אהמאן מאורגון הציג את הטיעונים בעד.

 

ד"ר פיטרס פתחה את דבריה תוך התמקדות בחשש מפני הטיפול במעכבי SGLT-2 בחולים עם סוכרת מסוג 1, בפרט הסיכון לחמצת סוכרתית; ירידה מתונה יחסית בריכוז המוגלובין מסוכרר ובמשקל הגוף; העדר השפעה משמעותית על הפחתת הסיכון להיפוגליקמיה וצורך בהדרכה משמעותית של החולים בכל הנוגע לשימוש בטוח בתרופה.

 

במהלך הדיון ניתן דגש מיוחד באשר לסיכון לחמצת סוכרתית עם רמות סוכר תקינות, כולל המלצה להשתמש במינונים נמוכים, לכוון את הטיפול לחולים עם המוגלובין מסוכרר של עד 9%, להשלים בדיקת רמות סוכר בדם ולהקפיד על גישה זמינה לתמיכת צוות רפואי.

 

ד"ר פיטרס סקרה את הניסיון האישי שלה עם חולה בו תועד שיפור באיזון הגליקמי בעקבות הוספת מעכב SGLT2. אך למרות כל האזהרות וההסברים, החולה פיתח חמצת סוכרתית, עם הישנות חמצת סוכרתית, למרות הדרכה חוזרת בנושא.

 

המלצותיה לחולים עם סוכרת מסוג 1 הנדרשים להגברת איזון גליקמי מעבר לטיפול באינסולין במשלב בזאל-בולוס או משאבת אינסולין היא לשקול מערכת לולאה סגורה היברידית עם חיישן סוכר רציף משולב עם משאבת אינסולין, או לשקול תוספת אגוניסט לקולטן ל-GLP-1.

 

ד"ר אהמאן הציג את הטיעונים בעד מתן מעכבי SGLT-2 לחולים עם סוכרת מסוג 1. בפתח דבריו, הוא סקר את הנתונים בספרות הרפואית כולל סקירה שפורסמה לאחרונה לפיה עד גיל 45 שנים, למעלה מ-70% מהגברים ו-50% מהנשים עם סוכרת מסוג 1 עלולים לפתח הסתיידות עורקים כליליים.

 

ד"ר אהמאן סקר את ההשפעה החיובית של התרופות על הפחתת המוגלובין מסוכרר, משקל, צורך במינון אינסולין ווריאביליות גלוקוז, לצד שיפור איכות החיים והשפעה חיובית אפשרית על התפקוד הכלייתי (לפחות באלו עם סוכרת מסוג 2). עוד הושלמה סקירה של מטה-אנליזה שהדגימה ירידה כוללת של 0.4% בריכוז המוגלובין מסוכרר, ירידה של 3.4% במשקל הגוף וירידה ממוצעת של 10% במינון אינסולין.

 

ד"ר אהמאן הכיר בסיכון לחמצת סוכרתית וחשיבותו והציע מספר המלצות להימנעות ממתן הטפול לכל חולה עם היסטוריה של חמצת סוכרתית, המוגלובין מסוכרר מעל 9%, צריכת אלכוהול או סמנים העלולים לפגוע בשיקול הדעת, מחלה פסיכיאטרית, נשים ומתבגרים. גורמים המעלים את הסיכון הכרוך בטיפול בתרופות אלו כוללים טיפול במינונים גבוהים של אינסולין, צריכת פחמימות נמוכה בתזונה, התייבשות, מדד מסת גוף של מתחת ל-25 ק"ג למטר בריבוע ושימוש במשאבת אינסולין.

 

הדרכת מטופלים אודות דרכי מניעת חמצת סוכרתית הוכחה ככלי המפחית את הסיכון להתפתחות חמצת סוכרתית טיפוסית בחולים עם סוכרת מסוג 1, בעוד ששיעורי חמצת סוכרתית עלו עם הוספת מעכבי SGLT-2 לאינסולין, למרות הדרכת החולים. לאור זאת, עולה השאלה אם הדרכה מובנית עשויה לסייע במקרים אלו. ד"ר אהמאן מדגיש בפרט כי יש להימנע ממתן הטיפול התרופתי במעכבי SGLT-2 בנסיבות בסיכון גבוה (מחלה חדה, אשפוז, או העדר צריכה קלורית).

 

בדיון שנערך לאחר הצגת הטיעונים הסכימו כולם כי דרושים מחקרים נוספים בנושא.

 

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Endocrine Society

 

לידיעה במדסקייפ

 

הערת מערכת:

אתם מוזמנים לראיון שקיימנו לפני מס' שבועות עם פרופ' איתמר רז שדן בסוגייה זו.

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<