טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 (Sodium Glucose Cotransporter-2) הדגים עקביות יוצאת דופן בשיפור התוצאים הקרדיווסקולאריים באוכלוסיות שונות בסיכון גבוה, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה של 10 מחקרים אקראיים גדולים, אשר פורסמו בכתב העת JAMA Network Open.
החוקרים כותבים כי חשוב לבחון את היקף התועלת הקרדיווסקולארית של מעכבי SGLT-2 בתתי-קבוצות שונות, הכוללים מטופלים שונים בגיל, מין ומוצא/גזע. הם השלימו את מטה האנליזה במטרה לבחון את הנושא על-סמך נתונים ממדגם גדול של חולים שלקחו חלק במחקרים אקראיים.
החיפוש במאגרי PubMed, Google Scholar, Web of Science ו-Cochrane לזיהוי מחקרים שפורסמו עד 10 בינואר בשנת 2021 הוביל לזיהוי 10 מחקרים אקראיים ומבוקרי-פלסבו שכלל משתתפים עם מחלה קרדיווסקולארית טרשתית או גורמי סיכון למחלה קרדיווסקולארית טרשתית, סוכרת, או אי-ספיקת לב. החוקרים בחנו שישה תוצאי יעילות של הטיפול במעכבי SGLT-2, כאשר תמותה קרדיווסקולארית ואשפוז עקב אי-ספיקת לב הוגדרו כתוצא העיקרי, סיבוך קרדיווסקולארי מג’ורי, אשפוז עקב אי-ספיקת לב, תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי חד ותמותה מכל-סיבה שימשו כתוצאים משניים.
המחקרים כללו בסך הכול 71,553 משתתפים, מהם 39,053 חולים טופלו במעכבי SGLT-2: 28,809 גברים ו-15,655 נשים; 6,900 שחורים, אסיאתיים, או גזע אחר, ו-26,646 משתתפים לבנים. באשר לגיל, 16,793 היו מתחת לגיל 65 שנים ו-17,087 היו בגילאי 65 שנים ומעלה.
לאחר מעקב ממוצע של 2.3 שנים, התוצא העיקרי של תמותה קרדיווסקולארית או אשפוז עקב אי-ספיקת לב תועד ב-8.10% מהחולים שחולקו באקראי לטיפול במעכבי SGLT-2, בהשוואה ל-11.56% מאלו בזרוע הפלסבו, עם הבדל שהיה מובהק סטטיסטית (יחס סיכויים של 0.67, p<0.001). שני התוצאים תועדו בשיעורים נמוכים יותר בקרב מטופלים במעכבי SGLT-2, עם מספר נדרש לטיפול של 5.7 חולים (p<0.001).
בקרב מטופלים במעכבי SGLT-2 תועדו גם שיעורים נמוכים יותר משמעותית של סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כולל תמותה עקב מחלות לב וכלי דם, אוטם לבבי לא-פטאלי, או אירוע מוחי לא-פטאלי. אירועים אלו תועדו ב-9.82% לעומת 10.22% מהחולים, בהתאמה (יחס סיכויים של 0.90, p=0.03). שיעורי אשפוזים ופניות לחדר מיון בשל אי-ספיקת לב פחתו גם הם עם טיפול במעכבי SGLT-2 (4.37% לעומת 6.81%; יחס סיכויים של 0.67, p<0.001), כמו גם שיעורי תמותה קרדיווסקולארית (4.65% לעומת 5.14%; יחס סיכויים של 0.87, p=0.009).
עם זאת, לא תועדו הבדלים בשיעורי אוטם לבבי עם טיפול במעכבי SGLT-2 בהשוואה לזרוע הפלסבו (4.66% לעומת 4.70%, בהתאמה; יחס סיכויים של 0.95, p=0.22).
שיעורי התמותה מכל-סיבה היו נמוכים יותר משמעותית עם מעכבי SGLT-2 (7.09% לעומת 7.86%, בהתאמה; יחס סיכויים של 0.87, p=0.004).
מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה יתרון לטיפול במעבי SGLT-2 בהפחתת הסיכון לתמותה קרדיווסקולארית או אשפוז עקב אי-ספיקת לב בשני המינים, קבוצות הגיל או רקע אתני.
ממצאי הסקירה תומכים ביעילות של תרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 בשיפור שיעורי תחלואה ותמותה קרדיווסקולארית בחולים נבחרים. הטיפול בתרופות אלו לא לווה בהפחתת הסיכון לאוטם לבבי חד. החוקרים קוראים להשלים מחקרים פרוספקטיביים ארוכי-טווח במטרה להבין את היתרונות הקרדיווסקולאריים בטווח הארוך.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!