חדשות

מערכת חדשה למתן מעכבי VEGF עשויה לשנות את אופן הטיפול בניוון מקולארי גילי (מתוך Medscape)

27/05/2020

 

ממחקרים רבים שנערכו במהלך שני העשורים האחרונים עולה כי טיפול במעכבי VEGF הוביל לשיפור דרמטי בתפקודי הראיה של חולים רבים עם ניוון מקולארי גילי ניאו-וסקולארי. עם זאת, הטיפול כרוך באתגרים רבים, כולל הקפדה על סדרת הזריקות לאורך זמן, סוגיה העשויה לפגוע בתוצאות הטיפול. לאור זאת, נערכו חיפושים אחר גישת טיפול חליפית ונוחה יותר למתן טיפול במעכבי VEGF.

 

במחקר Ladder 2 בשלב 2 בחנו החוקרים את הבטיחות והיעילות של גישת טיפול אחת, מערכת PDS (Port Delivery System) המושתלת באופן כירורגי וכוללת מתן Ranibizumab. הגישה מבוססת על הצבת שתל קבוע אותו ניתן למלא מחדש לפי הצורך, ללא צורך בהסרת ההתקן מהעין.

 

החוקרים גייסו חולים עם ניוון מקולארי גילי ניאו-וסקולארי בהם תועדה תגובה לשתי זריקות מעכבי VEGF וחדות ראיה מתוקנת טובה ביותר בין 20/20 עד 20/200. כל 220 המשתתפים השלימו הערכה חודשית להערכת עליה בפעילות ניוון מקולארי גילי ניאווסקואלרי.

 

חציון מרווח הזמן עד למילוי מחדש של השתל עמד על 8.7, 13.0 ו-15.0 חודשים בקרב מטופלים בשתל עם 10 מ"ג/מ"ל, 40 מ"ג/מ"ל ו-100 מ"ג/מ"ל, בהתאמה. לאחר 9 חודשים, השינוי הממוצע בחדות הראיה המתוקנת הטובה ביותר עמד על 3.2- אותיות בקרב מטופלים ב-PDS עם Ranibizumab בריכוז 10 מ"ג/מ"ל, 0.5- אותיות עם טיפול בריכוז 40 מ"ג/מ"ל, 5.0 אותיות בקרב מטופלים ב-Ranibizumab בריכוז 100 מ"ג/מ"ל, לעומת שינוי של 3.9 אותיות עם טיפול בזריקה חודשית לתוך הזגוגית. השינוי הממוצע בעובי שכבת הפוביאה מתחילת המחקר עד לאחר 9 חודשים עמד על 54.4, 0.5- ו-1.7- מיקרומטר בקרב מטופלים במערכת PDS בריכוז 10 מ"ג/מ"ל, 40 מ"ג/מ"ל ו-100 מ"ג/מ"ל, בהתאמה, לעומת 6.3- מיקרומטר בקרב מטופלים בזריקה חודשית לתוך הזגוגית.

 

בסיכומו של דבר, מערכת PDS הדגימה תוצאות אנטומיות וויזואליות דומות לאלו שתועדו עם טיפול בזריקה חודשית של Ranibizumab, לצד הפחתת מספר הטיפולים בכ-80%.

 

שיעור האירועים העיניים החריגים בקבוצות הטיפול ב-PDS עמד על 8.9% ואלו לא הובילו לאובדן ראיה חמור.

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי במידה והמערכת החדשה תאושר לשימוש, אזי הדבר עשוי להוביל לשינוי דרסטי בגישת הטיפול במעכבי VEGF כנגד ניוון מקולארי גילי.

 

 

לידיעה במדסקייפ

 

 

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<