חדשות

הערכת שכיחות וגורמי סיכון למחלת כבד שומני על-רקע טיפול בטמוקסיפן (Liver International)

04/07/2020

 

השימוש בטמוקסיפן מלווה בסיכון מוגבר למחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול, בעיקר בנשים עם מדד מסת גוף גבוה והיפרכולסטרולמיה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Liver International.

 

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טמוקסיפן נקשר בעבר עם סיכון מוגבר להתפתחות כבד שומני. מטרת הסקירה השיטתית ומטה האנליזה הנוכחית היה לבחון את שיעורי הימצאות והיארעות כבד שומני לאחר טיפול בטמוקסיפן בנשים עם סרטן שד.

 

החוקרים השלימו סקירה שיטתית של מאגרי PubMed, EMBASE, OVID Medline, Cochrane Library ומאגרים אחרים וזיהו 165 מקורות. מבין אלו, 24 מאמרים נכללו בניתוח הנתונים, כולל מידע אודות 6,962 משתתפות שטופלו בטמוקסיפן ו-975 נשים שלא קיבלו את הטיפול התרופתי.

 

מהנתונים עולה כי שיעורי הימצאות כבד שומני בקרב נשים עם סרטן שד שנטלו טיפול בטמוקסיפן עמד על 40.25 ל-100 נשים ושיעורי ההיארעות עמדו על 12.37 ל-100 שנות-אישה. היארעות כבד שומני הייתה הרבה יותר גבוהה בקרב מטופלות בטמוקסיפן, בהשוואה לקבוצת הביקורת (יחס שיעורי היארעות של 3.12, רווח בר-סמך 95% של 2.05-4.75), ללא תלות באזור מגורים.

 

גורמי הסיכון העיקריים להתפתחות מחלת כבד שומני על-רקע טיפול בטמוקסיפן כללו מדד מסת גוף (יחס סיכון של 1.15, רווח בר-סמך 95% של 1.09-1.22) והיפרכולסטרולמיה (יחס סיכון של 1.01, רווח בר-סמך 95% של 1.00-1.02).

 

ממצאי המחקר מעידים על שיעורי הימצאות והיארעות גבוהים יותר של כבד שומני בקרב מטופלות בטמוקסיפן, כאשר גורמי סיכון למחלת הכבד כוללים מדד מסת גוף גבוה והיפרכולסטרולמיה.

 

Liver International. 2020;40(6):1344-1355

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<