ממצאים העולים משני תיאורי מקרה מראים, כי הנוירו-דגנרציה במחלת פרקינסון (PD) ובדמנציה עם גופיפי לואי (DLB), יכולה להתחיל מחוץ למערכת העצבים המרכזית.

המקרה הראשון היה של גבר בן 47, שסבל מתת לחץ דם בעמידה עם התעלפויות תכופות, אי שליטה על מתן שתן, עצירות קשה וחוסר בזקפה. הבדיקה הנוירולוגית שלו באותו זמן היתה תקינה. ההפרעה היחידה בבדיקות המעבדה היתה רמה נמוכה של נוירואפינפרין.

אחרי 22 שנים, אותו חולה הופיע עם רעד במנוחה מזה שנתיים, ברדיקינזיה, ריגידיות, הליכה נגררת וחוסר יציבות. בבדיקה של פעילות אוטונומית, היה תת לחץ דם בעמידה, קצב לב מואט וסימנים נוספים.

טיפול ב- L-dopa בקושי הועיל והחולה התדרדר עד למותו אחרי 5 שנים, בגיל 74. בנתיחה לאחר המוות, אובחנה סופית PD.

המקרה השני היה של גבר בן 73 שהציג סימטומים דומים לחולה הראשון. שוב, הבדיקה האוטונומיות הראתה מספר הפרעות. שנה וחצי אחרי, החולה פיתח איטיות סימטרית, קושי בביצוע תנועות עדינות וריגידיות.

כמו במקרה הראשון, הטיפול ב- L-dopa עזר במעט והחולה נפטר בגיל 85. ממצאי הנתיחה אפשרו אבחנה סופית של PD.

נותר לבדוק עתה, מדוע חלק מהחולים עם “כשל אוטונומי טהור” מתקדמים ל- PD או ל- DLB ואילו הרוב לא.

Neurology 2004;63:953-954,1093-1095.

לידיעה המלאה במדסקייפ