חדשות

תוצאות גרועות יותר בנוכחות שילוב מיגרנה עם הפרעה פסיכיאטרית (מתוך הכנס השנתי ה-49 של American Headache Society)

02/07/2007

מחקר חדש מקנדה, שבחן את שכיחות מספר הפרעות פסיכיאטריות בהקשר של מיגרנה, מצא כי התוצאות הבריאותיות הרבה פחות טובות בחולים הסובלים ממיגרנה, בשילוב עם הפרעה פסיכיאטרית, בהשוואה לחולים הסובלים מכל אחת מההפרעות בלבד.

 

לדברי החוקרים, במחקרם נמצא קשר בין מיגרנה ובין הפרעת דיכאון מג'ורי, הפרעה ביפולרית, הפרעת חרדה ופוביה חברתית. הם טוענים כי חשוב להבין את הקשר הפסיכיאטרי של מיגרנה ולטפל בהתאם.

 

ההערכה היא כי שכיחות מיגרנה לאורך החיים עומדת על 7-17% מהאוכלוסייה בקנדה, עם שכיחות גבוהה פי 3 בנשים, ושכיחות שיא בגילאי 25-44 שנים.

 

החוקרים התבססו על נתוני סקר ארצי שנערך בשנת 2002, שכלל אינפורמציה מ-WMH-CIDI (World Mental Health Composite International Diagnostic Interview), שנשלח למדגם של 36,984 נבדקים. המשתתפים רואיינו בביתם, במידה וסירבו לעבור ראיון אישי או אסור היה להם לנסוע, נערכו ראיונות טלפוניים (5173/36,984).

 

החוקרים עקבו אחר הפרעות מסוג הפרעת דיכאון מג'ורי (MDD), הפרעה ביפולרית, הפרעת חרדה, אגורפוביה, פוביה חברתית ותלות בחומרים. החוקרים הקריאו למשתתפים רשימה של מחלות כרוניות, ושאלו אותם אם רופא איבחן אי-פעם את אחת ההפרעות הללו בהם. מסגרת הזמן כללה נוכחות של המחלה במשך שישה חודשים או יותר. החוקרים ניסו לתעד את איכות החיים, הגבלת הפעילות והפניה לשירותי בריאות נפש.

 

15.2% מהנשים אובחנו עם מיגרנה, לעומת 6.1% מהגברים. שכיחות מיגרנה היתה הגבוהה ביותר בגילאי 25-44 ובבעלי הכנסה נמוכה.

 

החוקרים מצאו קשר בין מיגרנה ובין MDD, הפרעה ביפולרית, הפרעת חרדה ופוביה חברתית, שהיו שכיחים יותר מפי שתיים בחולים עם מיגרנה, בהשוואה לאלו ללא מיגרנה. עם זאת, לא נמצא קשר בין מיגרנה ובין תלות בחומרים.

 

השכיחות המוגברת של הפרעות פסיכיאטריות בחולי מיגרנה אינה קשורה למדדים סוציודמוגרפיים. התוצאות הבריאותיות (מוגבלות, איכות חיים, הגבלת פעילות) היו גרועות יותר בחולים עם מיגרנה והפרעה פסיכיאטרית, ופחות קשות בחולים עם אחת מההפרעות בלבד.

 

החוקרים ציינו מספר מגבלות של המחקר, כולל העובדה כי לא השתמשו בקריטריוני ICDH-II (International Classification of Headache Disorders, 2nd ed) לאבחנת מיגרנה, והחולים דיווחו בעצמם על המחלה. דרושים מחקרים נוספים להבנת המנגנון לקשר בין מיגרנה והפרעות נפשיות, ולאשר את הממצאים בעזרת קריטריוני ICDH-II.

 

 

בהתייחסות למחקר צויין כי ידוע זה זמן רב כי מיגרנה מלווה לעיתים קרובות בהפרעות פסיכיאטריות, דוגמאת דיכאון וחרדה. בהגדרה, ממצבים אלו מופיעים בשכיחות גבוהה יותר בחולי מיגרנה, ויש עדויות לפיהן להפרעות אלו אנומליות גנטית ו/או ביולוגית משותפת עם מיגרנה.

 

המחקר מאשר את הרושם הקליני המובהק לפיו מחלות רקע אלו מקשות על הטיפול במיגרנה. ייתכן כי הסיבה לכך נובעת ממאפיינים נוירוביולוגים, או מאחר שההפרעות הפסיכיאטריות מונעות טיפול יעיל, או מעוררות אירועים של כאבי ראש.

 

American Headache Society 49th Annual Scientific Meeting: Abstract 45. June 7-10, 2007.

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<