חדשות

פרופ' רוטשטיין יו''ר ועדת הסל: גם תרופות וטכנולוגיות שקיבלו דירוג גבוה לא יכללו בסל 2020 (הארץ)

25/12/2019

מאת מערכת אי-מד

ע"פ דיווח ב"הארץ" היום, פרופ' זאב רוטשטיין (בתמונה) , יו''ר ועדת הסל טוען כי גם בסל 2020 תרופות וטיפולים נחוצים לא יכללו בסל בגלל מצוקה תקציבית. כידוע, הוועדה תגיע לשלב ההכרעות לגבי סל התרופות ל-2020 בינואר כשעליה להתמודד עם תקציב מוגבל של 500 מיל' ש"ח האמור להתמודד עם כ-900 תרופות וטכנולוגיות המועמדות לסל בהיקף תקציבי של כ-3 מיליארד ש"ח. רוטשיין הוסיף שברור לו שגם חלק מהמועמדות שקיבלו ע"י חברי הועדה  דירוג A9 (הדירוג הגבוה ביותר להערכת יעילות ואפקטיביות של תרופה המועמדת לסל) לא ייכנסו ככל הנראה לסל, ולכן "צפויה אכזבה ללא מעט קבוצות חולים", וזאת מכיוון ש"לפן הכלכלי יהיה משקל חשוב במיוחד השנה בסל, הלחוץ תקציבית, בהחלטה הסופית של הכנסת טיפול או טכנולוגיה".

ע"פ הכתבה, אחת הבעיות המרכזיות היא התייקרות של עלויות טיפול, במיוחד בטיפולי סרטן. כך למשל, ע"פ נתוני מנהל התכנון במשרד הבריאות, העלות הממוצעת לחולה לשנה עלתה מרמה של 34 אלף ש"ח ב-2008 לרמה של 253 אלף ש"ח ב-2019.

אחד האמצעים שמנסה להפעיל רוטשטיין, בהמשך למה שנעשה כבר בשנים קודמות, הוא לנהל מו"מ עם חברות התרופות בכדי להוזיל את מחירי התרופות של המועמדות לסל. לדבריו, לפעילות זו היו תוצאות חיוביות וחלק מהבקשות לסל עודכנו עם מחירי תרופות זולים יותר. עם זאת, בשל מגבלת תקציב עדכון הסל (שעליה נמתחה ביקורת קשה מצד גורמים במערכת הבריאות, חברי כנסת וגם יו"ר הר"י הטוענים שמסגרת זו מהווה סוג של "לעג לרש") על אף הוזלות בחלק מהתרופות שהוגשו לסל , חלק מהתרופות החיוניות כאמור לא יכלל בסל החדש. 

 במרכז הדיונים עמדו מס' תרופות שזכו לדירוגים גבוהים ע''י חברי הועדה, ביניהן "ונדימקס",  לטיפול במחלת לב הנגרמת בשל שקיעת עמילואידוזיס, החיסון "גרדסיל 9" כנגד 9 זנים של HPV  המוצע לשילוב  במסגרת חיסוני השגרה בכיתה ח' (כיום בסל גרדסיל עם חיסון כנגד 4 זנים בלבד) , הרחבת התוויות של "קיטרודה", לטיפול במלנומה מתקדמת, וכן תרופות לגידולים עמידים של סוגי סרטן שונים המכילים חלבוני NTRK.

בנוסף מושכות את תשומת הלב מס' תרופות שלא הצליחו להיכנס לסל 2019 בשל מגבלת התקציב, ביניהן לינפרזה לסרטן שד ולבלב בחולים עם מוטציות בגן BRCA , בדיקה גנומית לאיתור נשים בסיכון לחזרה של סרטן שד גרורתי וטיפול באמצעות שדות חשמליים עם קסדה לסרטן מוח מסוג גליובלסטומה GBM.

גם הבקשות להכללה של CT בקרינה במינון נמוך כבדיקה מוקדמת לסרטן ריאה בקרב מעשנים וכן גילוי מוקדם של סרטן העור בטכנולוגיה ייחודית, וטיפולים במחלות נדירות כמו SMA ודושן דושן  קיבלו תשומת לב מיוחדת בדיוני הועדה.

מועמדים בולטים נוספים הן התרופות החדשות להפחתת LDL-C למטופלים בסיכון גבוה (Repatha,Juxtapid, Praluent), וגם התרופות החדשות לטיפול ומניעת מיגרנות  Ajovy) Emgality, Aimovig) .

לדיווח ב"הארץ"

לסיכומי ישיבות ועדת הסל  

הערת המערכת: אין ספק שכמו בכל שנה, ואולי השנה במיוחד , מדובר על אתגר קשה העומד בפני הועדה: בחירת כמה עשרות תרופות וטכנולוגיות המעניקות את היעילות והאפקטיביות הבריאותית הגדולה ביותר, בתקציב כולל של 500 מיל' ש"ח מתוך 900 מועמדים הנדרשים לתקציב של 3 מיליארד ש"ח.

יש לקוות שבכדי להתמודד עם סוגיה קשה ומורכבת זו, למעשה סוג של אופטימיזציה, שהועדה תבחן בין המועמדים הסופיים את יחס העלות/תועלת של כל מועמד, ותבצע את הדירוג הסופי שיקבע מי נכלל בסל ע"פ דירוג זה. לצורך קביעת יחס העלות/תועלת צריכה הועדה להעריך את היחס של תוספת העלות השנתית למטופל לתוספת הצפויה לתוחלת החיים ו/או לאיכות החיים של המטופל. (בהשוואה לטיפול הנוכחי הקיים בסל). זה העיקרון אגב שמנחה גורמים מקבילים במדינות כמו אנגליה (NICE) ומדינות מערביות אחרות להחליט לגבי הכללת תרופות וטכנולוגיות בסל שלהן.  

השימוש בגישה כזו עשוי לסייע לוועדה גם בדיונים מול החברות, שכן הועדה אז יכולה להציג בפני תרופה מועמדת לסל שאם תפחית את העלות בשיעור מסוים , יחס העלות/תועלת של התרופה ישתפר ויוביל אותה קדימה ברשימה ויבטיח מקומה בסל..  

 

 

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני