חדשות

חשיבות עצימות משטר ההכנה לקראת השתלה אלוגנאית בחולי AML עם עדות גנומית למחלה שיירית (J Clin Oncol)

31/05/2020

 

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולות עדויות לפיהן טיפול הכנה מיאלואבלטיבי (Myeloablative Conditioning, או MAC) במקום טיפול בעצימות מופחתת (Reduced Intensity Conditioning, או RIC) בחולים עם AML (Acute Myeloid Leukmemia) ועדות גנומית למחלה שיירית מינימאלי לפני השתלת מח עצם אלוגנאית עשוי לשפר את ההישרדות.

 

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם שינוי עצימות משטר הכנה לפני השתלה אלוגנאית בחולים עם AML שנמצאו חיוביים לעדות למחלה שיירית מינימאלית ימנע הישנות מחלה ויוביל לשיפור ההישרדות.

 

במסגרת המחקר ריצפו החוקרים 13 גנים בהם קיימות מוטאציות נפוצות בחולי AML מדגימות דם לפני טיפול הכנה בחולים שטופלו במחקר בשלב III בו נכללו מבוגרים עם ממאירויות מיאלוידית שהיו בהפוגה מלאה מורפולוגית וחולקו באקראי לטיפול מיאלואבלטיבי או טיפול בעצימות מופחתת.

 

החוקרים מדווחים כי מוטאציות זוהו ב-32% מהחולים בקבוצת טיפול מיאלואבלטיבי וב-37% מאלו בקבוצת טיפול בעצימות מופחתת; שיעורי ההישרדות בקבוצות אלו היו דומים ועמדו לאחר 3 שנים על 56% לעומת 63%, בהתאמה (P=0.96).

 

בחולים עם עדות למוטאציות תועדו הבדלים משמעותיים בין קבוצות הטיפול בשיעורי ההישנות לאחר שלוש שנים (19% עם טיפול מיאלואבלטיבי לעומת 67% עם טיפול בעצימות מופחתת, p<0.001) ובשיעורי ההישרדות לאחר שלוש שנים (61% לעומת 43%, בהתאמה, p=0.02).

 

מניתוח רב-משתני בקרב חולים עם עדות למוטאציות עלה כי טיפול בעצימות מופחתת נקשר באופן מובהק סטטיסטית עם סיכון מוגבר להישנות (יחס סיכון של 6.38, p<0.001), לצד שיעורים נמוכים יותר של הישרדות ללא-הישנות (יחס סיכון של 2.94, p<0.001) והישרדות כוללת (יחס סיכון של 1.97, p=0.01), בהשוואה לטיפול הכנה מיאלואבלטיבי.

 

ממצאי המחקר מעידים כי טיפול הכנה מיאלואבלטיבי טרם השתלה אלוגנאית בחולים עם AML עדיפים על טיפול הכנה בעצימות מופחתת באלו עם עדות גנומית למחלה שיירית מינימאלית.

 

J Clin Oncol. 2020;38(12):1273-1283.

 

לידיעה במדסקייפ

 

 

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<