במאמר חדש שפורסם בכתב העת Arthritis Care & Research מדווחים חוקרים על תוצאות הטיפול ב-IVIg (Intravenous Immunoglobulin) בחולים עם נוירופתיה היקפית על-רקע תסמונת שיוגרן ראשונית. מהתוצאות עולה כי מדובר באפשרות טיפול טובה כנגד נוירופתיה על-רקע תסמוגת שיוגרן.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את התועלת של IVIg בטיפול בנוירופתיה היקפית על-רקע תסמונת שיוגרן. לדבריהם, נוירופתיה היקפית אחראית למוגבלות בחולים אלו, אך עד כה לא נמצא טיפול המביא לשיפור בתוצאות הטיפול. בחלק מהמקרים הודגמה תועלת למתן IVIg לחולים אלו.
החוקרים העריכו את היעילות והסבילות של IVIg ב-19 חולים עם נוירופתיה על-רקע תסמונת שיוגרן ראשונית, ללא דלקת נמקית של כלי הדם (Necrotizing Vasculitis), במסגרת מחקר רטרוספקטיבי רב-מרכזי. הערכת התגובה התבססה על מדד MRS (Modified Rankin Scale) והערכה כללית ע”י הרופא המטפל.
בשמונה חולים (42%) הודגמה ירידה במדד MRS, המקבילה לשיפור קליני, וב-10 חולים (52%) המחלה הייתה יציבה לפי מדדי MRS. בחולה אחד נרשמה עליה במדד MRS (6%). לפי הערכה כללית של הרופא המטפל, בתשעה מבין 19 החולים נרשם שיפור (47%), ב-6 חולים המחלה הייתה יציבה (31%) ובארבעה חולים חלה החמרה (21%). כל החולים עם נוירופתיה סנסורי-מוטורית (5 חולים) או נוירופתיה סנסורית ללא-אטאקסיה (4 חולים) חל שיפור או התייצבות של המחלה. עם זאת, בקרב חולים עם נוירופתיה אטאקסית (9 חולים), רק ב-2 חל שיפור במצב המחלה ובארבעה חלה החמרה.
ב-10 מבין 13 החולים שטופלו בסטרואידים ניתן היה להפחית את מינון הפרדניזון מ-15 מ”ג ליום ל-10 מ”ג ליום עםIVIg. רק חולה אחד הפסיק את הטיפול לאחר מנה אחת בשל תופעות לוואי מינוריות והעדר יעילות ראשונית.
לסיכום, החוקרים כותבים כי IVIg הינה אפשרות טיפול קיימת בחולים עם תסמונת שיוגרן ראשונית ונוירופתיה סנסורי-מוטורית או נוירופתיה סנסורית ללא-אטאקסיה, ללא דלקת נמקית של כלי הדם. התועלת של טיפול זה בחולים עם תסמונת שיוגרן ונוירופתיה אטאקסית פחות-ברורה.
Arthritis Care & Research 2011; 63: 1339-1344
הערת מערכת:
להלן התייחסותו של ד”ר עודד קמחי, עורך מדור ראומטולוגיה.
תסמונת שיוגרן הינה מחלה אוטואימונית לא נדירה שפולינוירופתיה הינה סיבוך שכיח למדי שלה.שני המאמרים מתיחסים לבעייה הטיפולית ומציגים שתי אלטרנטיבות שעד כה השימוש בהם היה ספורדי ועל פי תאורי מקרה בודדים. עולה מתוך שני הדיווחים כי מודולציה של מערכת החיסון על ידי מבטרה או על ידי נוגדנים תוך ורידיים עשויה להועיל אצל חלק ניכר מהחולים בעיקר בנוירופתיה סנסורית מוטורית המאופיינת על ידי נוכחות קריוגלובולינים ושאינה גורמת לאטקסיה. אחוזי התגובה מרשימים ומאפשרים לתת ביתר קלות מבעבר המלצה לטיפולים יקרים ולא תמיד נטולי תופעות לוואי . יהיה צורך להגדיר בעתיד טוב יותר קלינית את החולים ואת סדר הטיפול הרצוי.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!