חדשות

השימוש בתרופות אנטיביוטיות בסיכון גבוה במהלך אשפוז עשוי להביא לעליה בסיכון לזיהום Clostridium Difficile (מתוך Infect Control Hosp Epidemiol)

18/09/2019

 

השימוש בתרופות אנטיביוטיות בסיכון-גבוה בבתי חולים, דוגמת Cephalosporins, Fluoroquinolones, Carbapenems ו-Lincosamides, נקשר עם סיכון גבוה יותר ל-Clostridium difficile בבתי חולים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Infection Control & Hospital Epidemiology.

 

החוקרים בחנו את הנתונים מ-171 בתי חולים בשנים 2016-2017 והגדירו 4 משפחות תרופות אנטיביוטיות בסיכון גבוה על-בסיס מחקרים והנחיות קודמות שבחנו תרופות אנטיביוטיות ספציפיות לטיפול בזיהומי Clostridium difficile, כולל דור שני, שלישי ורביעי של Cephalosporins, כמו גם Fluoroquinolones, Carbapenems ו-Lincosamides.

 

מקרה של Clostridium difficile הוגדר בנוכחות בדיקת צואה חיובית לרעלן החיידק או תוצאות בדיקה מולקולארית  בחולה ללא תוצאה חיובית במהלך 8 השבועות הקודמים. מקרה של זיהום בחיידק על-רקע טיפול בבית החולים כלל דגימות שנאספו למעלה משלושה ימים לאחר האשפוז או עד 3 ימים משחרור החולה, בתוך 28 ימים.

 

חציון מספר ימי הטיפול בתרופות אנטיביוטיות בסיכון גבוה עמד על 241.2 ל-1,000 ימים; השיעור הכולל של מקרי זיהום ב-Clostridium difficile על-רקע אשפוז עמד על 33 ל-10,000 אשפוזים. המתאם הכולל בין שימוש בתרופות אנטיביוטיות בסיכון-גבוה ובין הזיהום החיידקי על-רקע טיפול בבית החולים עמד על 0.22 (p=0.003), עם קורלציה גבוהה יותר בבתי חולים אוניברסיטאיים (0.38, p=0.002). לכל עליה של 100 ימים בטיפול בתרופות אנטיביוטיות בסיכון-גבוה נרשמה עליה של 12% בזיהומי Clostridium difficile על-רקע אשפוז (סיכון יחסי של 1.12, p=0.002) לאחר תקנון לערפלנים.

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי שימוש בתרופות אנטיביוטיות בסיכון-גבוה הינו מנבא בלתי-תלוי של זיהום Clostridium difficile על-רקע אשפוז. ממצאים אלו מדגישים את חשיבות מניעת שימוש מופרז בטיפול אנטיביוטי.

 

Infect Control Hosp Epidemiol 2019

 

לידיעה ב-MedPage Today

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני