מאת ד”ר דורון כרמי, מומחה ברפואת ילדים ובאנדוקרינולוגיה, יועץ לחברת כצט

מחלת הצליאק מתבטאת במספר רב של תסמינים. כגון: ירידה במשקל, כאב ותפיחות הבטן, קומה נמוכה ועוד. המחלה נגרמת כתוצאה מתגובה לא תקינה של המערכת החיסונית לחלבון הנקרא גלוטן ונמצא במזון המיוצר בעיקר מחיטה שעורה ושיפון. תהליך זה גורם לפגיעה ברירית המרפדת את המעי הדק האחראי על ספיגת אבות המזון, ויטמינים ומינרלים. כתוצאה מכך נוצרת הפרעת ספיגה המתבטאת בתסמינים שהזכרנו.

כיום, אין טיפול תרופתי המרפא את מחלת הצליאק. עם זאת, הימנעות  מוחלטת מאכילת מוצרי מזון המכילים גלוטן שמקורם, כפי שצוין קודם בחיטה שעורה ושיפון, מביאה לשיקום רירית המעי ומונעת את הפרעות הספיגה עם כל התופעות הנלוות.

מהי הסיבה למחלת הצליאק? המחלה מתפתחת כתוצאה מהמטען הגנטי המיוחד של החולה שהוא בעצם מצב מולד בשילוב עם חשיפה לגורם חיצוני שהוא הגלוטן. מטען גנטי זה מגיע מאחד מההורים.

כיום ניתן לבצע בדיקה גנטית הקובעת במידה רבה של ודאות האם הילד נושא את המטען הגנטי החושף אותו למחלת הצליאק. ילד שאינו נושא את המטען הגנטי המאפיין את מחלת הצליאק סביר להניח שלא יחלה במחלה. קיימות שתי בדיקות גנטיות עיקריות לבדיקת הגנים המאפיינים את מחלת הצליאק, אחת מהן היא בדיקת דם ומבוצעת בבי”ח והשנייה בדיקת רוק פשוטה, אשר נקראת צליאקס,  המבוצעת במרכזים שונים ויכולה לשלול לחלוטין את קיום המטען הגנטי החושף את האדם לצליאק.

נקודה שחשוב להדגיש היא שמחלת הצליאק שונה מאלרגיה לחיטה המתבטאת בפריחה מגרדת ואירועים של קוצר נשימה וצפצופים בעת חשיפה למוצרי החיטה.

כאמור, התופעות המאפיינות את מחלת הצליאק שונות ומגוונות. אם בעבר חשבנו שהמחלה תתבטא תמיד בירידה במשקל ירידה בתאבון ובבטן תפוחה וכואבת, הרי שהיום אנו יודעים שחלק מהילדים אינם סובלים מכל התופעות הללו ואף לחלק  משקל תקין או עודף משקל. יתרה מזו לחלק מהילדים תסמינים אחרים כגון: כאב ראש, אנמיה, עצירות, פריחה, צביעה של השיניים, פגיעה בהתפתחות השלד כתוצאה מחסר ויטמין D , עייפות ועוד.

התופעות והתסמינים המאפיינים את מחלת הצליאק יכולים להתחיל בכל גיל. העובדה שילד אינו סובל מתסמינים אלה אינה מוכיחה שהוא אינו נושא את הפוטנציאל הגנטי למחלה ואף אינה מוכיחה שהמחלה אינה פעילה אצלו.

בשנים האחרונות עלתה מאד המודעות למחלת הצליאק. כתוצאה מכך עלתה השכיחות של אבחון המחלה בכלל ואצל ילדים בפרט.

מתי עולה חשד לצליאק ומי נמצא בקבוצת סיכון לפתח את המחלה? 

חשד למחלת הצליאק יעלה בין היתר אצל ילדים הסובלים מקומה נמוכה ובמיוחד כאלה שנמוכים ביחס לבני משפחתם או ילדים שירדו באחוזון הגובה במהלך השנים ; ילדים הסובלים משלשול או עצירות כרוניים ;ילדים הסובלים מחוסר בברזל ובמיוחד כאלה שאינם מגיבים לטיפול בברזל ; בני נוער הסובלים מאיחור בהתבגרות ; ילדים הסובלים מחוסר בוויטמין D  או בוויטמינים אחרים; ילדים הסובלים מבעיה של צביעת השיניים או מפריחה חריגה; ילדים עם משקל נמוך או כאלה עם עיכוב בעליה במשקל; ילדים הסובלים מעייפות או כאב ראש כרוניים.

לקבוצות הסיכון משתייכים בין היתר ילדים ממשפחה של חולה צליאק, בעיקר כשמדובר בקרוב משפחה מדרגה ראשונה ; ילדים הסובלים ממחלה אוטואימונית, במיוחד סוכרת נעורים ותת פעילות בלוטת המגן על רקע אוטואימוני ואחרות וכן ילדים הסובלים מתסמונות כגון: תסמונת דאון ותסמונת טרנר .

אצל ילדים הנמצאים בסיכון מוגבר לחלות במחלת הצליאק יש לעקוב אחר התסמינים ולבצע מעת לעת, בהתאם להנחיות הרופא המטפל, בדיקות דם לשלול את מחלת הצליאק. כאשר בדיקת הדם מצביעה על עלית הנוגדנים כנגד חלק מרירית המעי הנקרא tTG , עולה החשד למחלת הצליאק. האבחון מתבצע בד”כ ע”י רופא גסטרואנטרולוג המומחה למערכת העיכול.  לעיתים קרובות האבחנה הסופית מתבססת על ביופסיה של רירית המעי המבוצעת בבי”ח באמצעות אנדוסקופ שהוא צינור גמיש עם מצלמה המוחדר למעי דרך הפה. המראה המקרוסקופי של הרירית  המתבטא בהשטחת הבליטות של הרירית הוא שמאפשר את האבחנה. חשוב לציין שבמהלך תהליך האבחון לא מומלץ להפסיק את הגלוטן בדיאטה כדי לא לשבש את תוצאות הבדיקה. הפסקת הגלוטן בדיאטה לפני השלמת הבדיקות עלולה לגרום לתוצאה שלילית מוטעית. יש לציין שבמצבים מסוימים האבחנה אינה חד משמעית ורופא גסטרואנטרולוג יקבע את הצורך בשמירה על דיאטה ללא גלוטן.

נוסף לשתי בדיקות אלה המקובלות באבחון מחלת הצליאק, קיימות כפי שכבר הזכרנו  בדיקות גנטיות בדם וברוק. היתרון של הבדיקות הגנטיות הוא בזה שהן קובעות במידה רבה של ודאות למי אין סיכוי לחלות בצליאק וחוסכות בכך אצל חלק גדול מהילדים הנמצאים בקבוצת סיכון את הצורך לחזור על בדיקות תקופתיות חוזרות ונשנות. לבדיקה הגנטית משמעות גם במקרים שלא ניתן לאבחן באופן חד משמעי. הרופא הגסטרואנטרולוג יוכל להיעזר בבדיקה הגנטית לשלול או לאשר את המחלה ולהתאים את הצורך בדיאטה במקרים המתאימים.

כאמור הטיפול במחלת הצליאק הוא מניעה מוחלטת של גלוטן בדיאטה. אפילו כמויות זעירות של גלוטן בדיאטה עלולות לגרום להתלקחות המחלה. זאת ועוד מחלת הצליאק מעלה את הסיכון למחלה ממארת של דרכי העיכול. שמירה על דיאטה ללא גלוטן מפחיתה את הסיכון לממאירות זו.

דיאטה נטולת גלוטן דורשת הימנעות ממזון המיוצר מחיטה שעורה ושיפון. זרעים אחרים כגון: אורז תירס קינואה דוחן כוסמת הם תחליפים שניתן להשתמש בהם. שיבולת שועל אינה מכילה גלוטן אך ההמלצה היא לא להשתמש בה בשלבים הראשונים של התחלת הדיאטה נטולת הגלוטן. בשל הצורך להימנע מכל כמות של גלוטן בדיאטה קיימת אפשרות שמזון שבמקורו אינו מכיל גלוטן יזדהם על פס היצור בכמויות זעירות של גלוטן במהלך עיבודו ויגרום להתלקחות המחלה. על כן מומלץ לבדוק היטב את האריזה ולוודא שמצוין עליה שהמוצר אינו מכיל גלוטן. מוצרי מזון כגון: בשר בקר, עופות, ביצים, חלב ומוצריו, פירות וירקות אינם מכילים גלוטן ומותרים לאכילה אך יש לוודא שבמהלך הכנתם לא הוספו להם חומרים המכילים גלוטן. גם תרופות עלולות להכיל גלוטן ויש לברר נקודה זו עם הרוקח. אנו ממליצים לכל ילד הסובל מצליאק ולבני משפחתו בנוסף למעקב של רופא גסטרואנטרולוג לפנות לתזונאי המתמחה בתחום ולקבל הדרכה בנושא תזונה נכונה ללא גלוטן.

קיימים היום מוצרי מזון רבים המהווים תחליפים למוצרים המכילים גלוטן כגון: לחם, לחמניות, פיתות עוגות ועוד. חג הפסח עומד בפתח. הרכב התזונה משתנה במהלך החג ואנו מרבים באכילת מוצרים ללא קמח שהוא מקור עיקרי לגלוטן. במקומו אנו משתמשים בקמח תפוחי אדמה בקמח תירס ועוד שאינם מכילים גלוטן. עם זאת חלק מהמוצרים הכשרים לפסח לרבות מצות וקמח מצות מכילים גלוטן ולכן יש לבדוק היטב את הרכב המוצרים כפי שנדרש במהלך כל השנה.