מתוצאות מחקר LAURA שפורסמו במהלך כנס מטעם ה-European Lung Cancer Congress עולה כי התועלת ההישרדותית של טיפול ב-Osimertinib (טאגריסו) נותרה גם לאחר טיפול כימו-קרינתי דפיניטיבי בחולים עם סרטן ריאות מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) עם מוטציית EGFR שאינם מועמדים לניתוח להסרת הגידול.
מדגם המחקר כלל 216 חולים שחולקו באקראי ביחס 2:1 לקבלת Osimertinib במינון 80 מ”ג פעם ביום או פלסבו, עד להתקדמות מחלה או הפסקת הטיפול.
בניתוח הנתונים הנוכחי התמקדו החוקרים בתוצאי סיום משניים עיקריים של הישרדות כוללת בעת ניתוח הנתונים ב-29 בנובמבר, 2024. חציון משך ההישרדות הכוללת עמד על 58.8 חודשים לעומת 54.0 חודשים בזרוע הטיפול ב- Osimertinib ובזרוע הפלסבו, בהתאמה (יחס סיכון של 0.67) – שיפור גדול מהשיפור שהיה לא משמעותי סטטיסטית בניתוח הביניים. יחס הסיכון להישרדות הכוללת בניתוח הביניים עמד על 0.81.
השיפור בהישרדות הכוללת תואר למרות שקרוב ל-80% מהחולים בזרוע הפלסבו חצו לקבוצת הטיפול ב- Osimertinib.
שיפור משמעותי קלינית תועד גם במרווח הזמן עד לקו הטיפול הבא, משך הזמן עד להתקדמות לאחר קו הטיפול הראשון הבא ומשך הזמן עד להתקדמות לקו טיפול נוסף.
מומחים בתחום שלא היו מעורבי במחקר הדגישו את החשיבות של טיפול קרינתי לצד טיפול במעכב טירוזין קינאז לבקרת מחלה בחולים עם מוטציית EGFR וחזרו והדגישו את חשיבות הבדיקות למוטציית EGFR. החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאים אלו מספקים עדויות נוספות לתועלת ההישרדות של טיפול ב- Osimertinib, עם נתונים התומכים בעדיפות Osimertinib על-פני פלסבו.
מתוך כנס ה-ECLC
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!