מאת ד”ר בן פודה שקד

שני מחקרים חדשים אשר פורסמו לאחרונה ובהם נבחנו טיפולים משלימים או אינטגרטיביים חדשים מראים תוצאות מבטיחות בטיפול בסרטן השד. בראשון מביניהם, אשר פורסם בגיליון מרץ של הירחון Cancer Research, נמצא כי תמצית מלון מר (Bitter melon) עשויה להביא לעיכוב משמעותי של צמיחתם של תאי סרטן שד. במחקר השני, שפורסם בגיליון פברואר של ירחון International Journal of Oncology, מדגימים החוקרים כי תרופות הומיאופתיות מסוימות הינן בעלות השפעות ציטוטוקסיות עדיפות כנגד שתי שורות של תאי שד סרטניים. לדבריהם, השפעות אלו הובילו בסופו של דבר לעיכוב ו/או לעצירת מחזור חלוקת התא ולמוות תאי.

מלון מר (ששמו המדעי Momordica charantia) משמש כטיפול לסוכרת באזורים מסוימים בהודו, סין ואמריקה המרכזית. מגדלים את הצמח בצורה נרחבת באסיה, אפריקה ודרום אמריקה, והוא נאכל כירק בהודו ובסין, מסבירים החוקרים. תכשירים המבוססים על תמצית מלון מר אשר הוכנו במעבדות עצמאיות הודגמו כבעלי השפעה מועילה על מטבוליזם הגלוקוז, ועל רמות השומנים בפלסמה ובכבד. לטענת החוקרים, סבורים כי התכשירים Charantin (גליקוזיד של סטרואידים) ו-Polypeptide-P או אינסולין צמחי (פפטיד דמוי-אינסולין בן 166 שיירים) עשויים לתרום לפעילותו ההיפוגליקמיה של המלון המר. כמו כן, מכיל הצמח גליקוזידים נוספים לרבות Mormordin, ויטמין C, Carotenoids, Flavanoids ו-Polyphenols.

במחקר ניסויי זה, ביקשו החוקרים לבחון את היעילות של תמצית המלון המר כתכשיר אנטי-סרטני, וזאת באמצעות תאי סרטן שד אנושיים (MCF-7 ו-MDA-MB-231) ותאי אפיתל שד אנושיים ראשוניים כמודל In vitro. ההשפעה של מלון מר נבחנה הן על תאי סרטן שד החיוביים לרצפטור לאסטרוגן (Estrogen receptor, ER) והן בכאלו השליליים לרצפטור.

החוקרים מצאו כי המוות התאי (האפופטוזיס) של תאי סרטן השד לווה בחיתוך מוגבר יותר של Poly(ADP-ribose) Polymerase ובפעילות רבה יותר של Caspase. הטיפול בתאי הסרטן באמצעות תמצית מלון מר הביאה לעיכוב הביטוי של Survivin ו-Claspin, חלבונים המעורבים בעיכוב גדילת התא, בהשראת אפופטוזיס וברגולציה של מחזור חלוקת התא. בנוסף, מעורב החלבון Survivin בתנגודת לכימותרפיה.

לדברי החוקרים, טיפול בתמצית מלון מר הגביר בנוסף את הביטוי של p53, p21 ו-pChk1/2, ועיכב את הביטוי של Cyclin B1 ו-Cyclin D1, ממצא המצביע על מנגנון אפשרי נוסף של פעילות המערב רגולציה של מחזור חלוקת התא. הם מוסיפים כי יש צורך במחקרים נוספים על מנת להיטיב ולהבין את היעדים המולקולאריים ואת היעילות הכימו-מניעתית של תמצית מלון מר, וכי יש בכוונתם לערוך מחקר פרה-קליני בשאלה זו, וכעם הינם ממתינים למימונו בידי ה-National Institutes of Health (NIH).

במחקר השני, בו נבחנה כאמור השפעתם הציטוטוקסית של מספר תכשירים הומיאופתיים על תאי סרטן השד, טוענים החוקרים כי במסגרת ניסויים מעבדתיים, ההשפעה הציטוטוקסית של Carcinosin ו-Phytolacca הייתה דומה לפעילות של Paclitaxel. הם מספרים כי חשו שיש לבחון תכשירים הומיאופתיים באותו האופן בו נבדקות תרופות כימותרפיות חדשות, ומוסיפים כי הופתעו לגלות כי אלו הראשונים הראו השפעה דומה לזו של כימותרפיה על תאי סרטן שד וזאת מבלי להשפיע על תאים תקינים.

במחקר זה, נבדקה ההשפעה האנטי-סרטנית של ארבע תרופות הומיאופתיות שהינן Ultra-diluted (והן Carcinosin, Phytolacca, Conium ו-Thuja) כנגד שתי שורות תאי אדנוקרצינומה של השד ממקור אנושי (MCF-7 ו-MDA-MB-231) ועל שורת תאים נוספת המופקת מתאי אפיתל שמקורם בשד אנושי תקין.

החוקרים מסבירים כי על אף שטרם בחנו את ההשפעה של תכשירים הומיאופתיים על שורות תאים מסוגים אחרים של סרטן, חוקר אחד מ-M.D. Anderson ביקש להעריך את השפעתם על גליובלסטומה והראה תגובה חיובית. במאמר שפורסם ב-International Journal of Oncology בשנת 2003, קבוצתו הראתה כי התכשיר ההומיאופתי Ruta graveolens השרה מוות תאי בצורה סלקטיבית בקרב תאי גליובלסטומה מולטי פורמה תוך עידוד השגשוג של לימפוציטים תקינים בדם הפריפרי.

לפני כעשר שנים, העריכו חוקרים מה-National Cancer Institute (NCI) פרוטוקול טיפולי כנגד סרטן אשר פותח בידי ה-P. banerji Homeopathic Research Foundation (PBHRF) בהודו. אותם חוקרים סקרו עשרה מקרים של חולים עם סוגים שונים של סרטן אשר טופלו בפרוטוקול Banjeri, ובתום הסקירה הקפדנית הגיעו למסקנה כי אכן נצפתה תגובה חלקית בארבעה מהחולים הסובלים מסרטן ריאות או ושט.

בנוסף, מזכירים החוקרים כי בין השנים 1990 ו-2005, סך של 941 חולים עם סרטן השד טופלו בפרוטוקול זה במרכז ה-PBHRF. הרופאים באותו מרכז מדווחים כי הגידולים נסוגו לחלוטין בקרב 19% מחולים אלו, בעוד ש-21% מהחולים הראו שיפור או ייצוב של מחלתם.

במחקר ה-In vitro שערכו, ניסו החוקרים כעת לבחון את היעילות של פרוטוקול Banjeri על שורות תאי סרטן השד. ממצאיהם מעידים על כך שתרופות הומיאופתיות אלו הפיקו ‘השפעות ציטוטוקסיות מועדפות’ לדבריהם כנגד שורות תאי סרטן השד ממקור אנושי, השפעות אשר נובעות ככל הנראה משינוי ברמת הביטוי של חלבונים המתווכים את מחזור חלוקת התא, שהביא לעיכוב או עצירה של מחזור זה ולהשראה של מוות תאי על ידי שפעול קסקדת האפופטוזיס.

החוקרים מבהירים כי יש צורך במחקר נוסף על מנת לבחון את השפעתם הטיפולית או המניעתית של תכשירים אלו במסגרת הטיפול בסרטן השד. יש לדבריהם לעבור לניסויים בחיות מעבדה בטרם שוקלים את בחינתם בניסויים קליניים בקרב חולים אשר סירבו לקבל את הטיפול התרופתי המקובל, חולים אשר עבורם הטיפול המקובל לא עבד או כאלו אשר סבלו מתופעות לוואי במידה כזו שהצריכה את הפסקת נטילת התרופות.

Cancer Res. 2010;70;1925-1931
Int J Oncol. 2010;36:395-403

לידיעה במדסקייפ