הנחיות חדשות לבדיקת רצפטורים הורמונאליים בחולות סרטן שד (מתוך Journal of Clinical Oncology ו- Archives of Pathology & Laboratory Medicine)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

לאחרונה פורסמו ב- Journal of Clinical Oncology וב- Archives of Pathology & Laboratory Medicine הנחיות חדשות של ה- College of American Pathologists (CAP) וה- American Society of Clinical Oncology (ASCO) הנוגעות לבדיקת רצפטורים הורמונאליים בחולות סרטן שד. מטרת ההנחיות החדשות היא לשפר את דיוק הבדיקות האימונוהיסטוכימיות לנוכחות הרצפטור לאסטרוגן (ER) והרצפטור לפרוגסטרון (PR) בגידולי שד ממאירים.

כותבי ההנחיות מסבירים כי הרצפטור לאסטרוגן הינו סמן חשוב בטיפול בסרטן שד, ובעל משמעות קלינית רבה. לדבריהם, ב-3 העשורים האחרונים נעשה שימוש במספר שיטות לבדיקת הרצפטור, בעלות עקרונות ביוכימיים, רגישות ודיוק שונים.

הכותבים מציינים כי עד 20% מבדיקות הרצפטורים לאסטרוגן ופרוגסטרון עלולות להיות לא מדויקות. בין ההסברים לחוסר הדיוק של הבדיקות ניתן לציין שונות במשתנים הפרה-אנליטיים, קביעת הסף לתשובה חיובית, והקריטריונים לפירוש הבדיקות. הם מדגישים כי חשוב להבחין במדויק בין גידולים חיוביים ושליליים לרצפטורים, על מנת לזהות את החולות שעשויות להרוויח מטיפול הורמונאלי ולצמצם את מספר החולות שמזוהות בטעות כבעלות גידול שלילי לרצפטורים ולכן לא מופנות לטיפול זה.

צוות כותבי ההנחיות כלל מומחים מטעם ASCO ו-CAP. הצוות ערך סקירת מערכתית של הספרות אשר פורסמה משנת 1990 בנושא בדיקת הרצפטורים ההורמונאליים, וזיהה 337 מחקרים שענו לקריטריוני ההכללה. מטרת הכותבים הייתה לפתח הנחיות לבדיקה אימונוהיסטוכימית אופטימאלית, על מנת לשפר את הדיוק והשימוש בבדיקה ל-ER ו-PR כסמני חיזוי וסמנים פרוגנוסטיים.

ההנחיות ממליצות על בדיקת מצב הרצפטורים לפרוגסטרון ואסטרוגן בכל המקרים החדשים של סרטן שד אינבזיבי, הן באתר הראשוני והן בגרורות. כמו כן נכתב כי יש לחזור על הבדיקה במטופלות עם אבחנה קודמת של סרטן שד הסובלות מהישנות מקומית או מרוחקת של המחלה.

הכותבים ממליצים לבסס מדדי בדיקה אחידים, המתמקדים במבחנים מוכחים, אמינים וברי-שחזור. על המעבדות המבצעות את הבדיקות לתקף את המבחנים שבשימושן מול מבחנים קיימים תקפים, ועל התוצאות להתאים למבחנים תקפים בלפחות 90% מהפעמים כאשר התוצאה היא חיובית לרצפטורים, ולפחות ב-95% מהפעמים כאשר התוצאה היא שלילית לרצפטורים.

כמו כן, רצוי כי העברת דגימות הגידול מחדר הניתוח למעבדה הפתולוגית תעשה במהירות האפשרית. הזמן המומלץ מכריתת הגידול ועד לתחילת ביצוע הקיבוע המעבדתי (פיקסציה) הוא שעה או פחות, ויש לקבע את הדגימה בפורמלין (neutral buffered formalin) למשך 6 שעות לפחות ולא יותר מ-72 שעות. הכותבים ממליצים לבצע את הבדיקות ל-ER ו-PR במעבדות שהוסמכו ע”י CAP או במעבדות העונות לקריטריוני ההסמכה המפורטים.

בדיקה אימונוהיסטוכימית חיובית מוגדרת אם לפחות 1% מדגימת הגידול חיובית לרצפטורים, ומסייעת לחזות האם החולה עשויה להרוויח מטיפול אנדוקריני. בהנחיות נכתב כי בחולות עם רמות נמוכות של ER מומלץ לדון עם החולות על היתרונות והחסרונות של הטיפול האנדוקריני, על מנת לקבל החלטה מושכלת.

להלן סיכום ההנחיות הנוגעות לתוצאות הבדיקה:

א.      תוצאה חיובית ל-ER או PR מוגדרת אם 1% או יותר מגרעיני תאי הגידול הם אימונוריאקטיבים.

ב.      תוצאה שלילית ל-ER או PR מוגדרת אם 1% או פחות מגרעיני תאי הגידול הם אימונוריאקטיבים, בנוכחות עדות לכך שהדגימה יכולה לבטא ER או PR (צביעת ביקורת אינטרינזית חיובית).

ג.       תוצאות שאינן ניתנות לפירוש כוללות מקרים בהם אין גרעיני תאים אימונוריאקטיבים, או כאשר אלמנטים אפיתליאלים פנימיים בדגימה לא מכילים צביעה בגרעין.

הכותבים מסכמים כי יש להתמקד באמצעים פשוטים, דוגמת העברה מהירה של הדגימה מחדר הניתוח למעבדה, קיבוע נכון של הדגימה, וסטנדרטיזציה של המבחנים המעבדתיים. שיפור תהליך הבדיקה בשילוב עם שיפור הגישה לטיפולים האפשריים, עשוי לשפר את מצבן של חולות סרטן ברחבי העולם.

J Clin Oncol. 2010.


Arch Pathol Lab Med. 2010;134(6):E1-E16.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ריבוי מי שפיר מלווה בסיכון מוגבר לדמם לאחר לידה

    ריבוי מי שפיר מלווה בסיכון מוגבר לדמם לאחר לידה

    בנשים עם ריבוי מי שפיר תועד סיכון מוגבר לדימום לאחר-לידה, כאשר גורמי סיכון בלתי-תלויים כללו לידה לאחר ניתוח קיסרי ומאקרוזומיה של העובר, בעוד שמתן פרופילקטי של Oxytocin זוהה כגורם המפחית את הסיכון לסיבוך זה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Gynecology Obstetrics and Human Reproduction. המחקר הרטרוספקטיבי נועד לזהות גורמי סיכון לדימום לאחר-לידה […]

  • ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי ילדים עם סרטן אשר בעת אבחנת המחלה הממארת התגוררו בשכונות עם שיעורי עוני גבוהים בשלושת העשורים הקודמים תועד סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב ממאירות ותמותה עקב ממאירות בכלל, בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים ללא עוני ממושך. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתוני מחלות ממאירות מסקר Surveillance, […]

  • הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הפחתת מינון טיפול קרינתי מ-50 גריי ל-43 גריי הייתה בטוחה ולא השפיעה משמעותית על הסיכון להישנות מחלה בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש של האורופרינקס, לרינקס או היפופרינקס, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. […]

  • בדיקת סטיק שתן מדויקת יותר מבדיקת מעבדה לזיהוי זיהום בדרכי השתן בתינוקות עם חום

    בדיקת סטיק שתן מדויקת יותר מבדיקת מעבדה לזיהוי זיהום בדרכי השתן בתינוקות עם חום

    בדיקת סטיק שתן לצד מיטת החולה הדגים רגישות וסגוליות גבוהות יותר מבדיקת שתן מעבדתית לאבחנה של זיהום בדרכי השתן בתינוקות בגילאי 2-6 חודשים עם חום, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Pediatrics. החוקרים השלימו ניתוח חתך שכלל 9,387 תינוקות בריאים בגילאי 2-6 חודשים, אשר התייצגו עם חום של 38.0 מעלות ומעלה לאחד מחמישה חדרי […]

  • האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    בחולי סרטן שקיבלו טיפול פרופילקטי במגנזיום תוך-ורידי לפני התחלת טיפול בציספלטין תועד סיכון מופחת לנזק כלייתי חד משנית לטיפול הכימותרפי, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול במגנזיום דרך הוריד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נזק כלייתי חד הינו סיבוך נפוץ וחמור של טיפול בציספלטין ומלווה בתוצאות גרועות יותר. […]

  • צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, במתבגרים ומבוגרים צעירים ששרדו מחלה ממארת תועד סיכון מוגבר לתמותה מסיבות שאינן קשורות למחלה הממארת, ממצאים בולטים במיוחד בקרב נשים עם ממאירויות המטולוגיות וגידולים מסוימים במערכת העצבים המרכזית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Journal of Cancer. מדגם המחקר כלל 128,647 מתבגרים ומבוגרים צעירים עם מחלה ממארת בגילאי 15-39 שנים מ-63 […]

  • עדויות חדשות מצביעות על קשר בין אסתמה וסוכרת מסוג 2

    עדויות חדשות מצביעות על קשר בין אסתמה וסוכרת מסוג 2

    מנתונים שפורסם בכתב העת Thorax עולה קשר משמעותי בין אסתמה ובין סוכרת מסוג 2, גם לאחר תקנון למדד מסת הגוף. עוד עולה מהנתונים כי באלו עם אחאים עם אחת המחלות תועד סיכון מוגבר למחלה השניה, עדות לגורמים גנטיים וסביבתיים משותפים. החוקרים השלימו מחקר חתך בין 2009 עד2013 להערכת הקשר בין סוכרת מסוג 2 ואסתמה במבוגרים […]

  • מדד שבריריות אלקטרוני מסייע בזיהוי מבוגרים בסיכון גבוה לתמותה

    מדד שבריריות אלקטרוני מסייע בזיהוי מבוגרים בסיכון גבוה לתמותה

    מדד שבריריות אלקטרוני, המבוסס על נתונים מהרשומות הרפואיות הממוחשבות וכולל קודי אבחנה, מסייע בזיהוי מבוגרים בסיכון מוגבר לתמותה, פניות דחופות לקבלת טיפול רפואי ואשפוזים בבתי חולים, כך מדווחים חוקרים מבוסטון במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Geriatric Society. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי מבוסס על נתונים מרשומות רפואיות ממוחשבות במערכת רפואית אזורית בארצות הברית אשר […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך