סיכום ועדת בדיקה באשר למקרה בביה”ח אסותא: מוות לאחר צינתור בעורקי הרגליים

מדובר בחולה שסבלה מסכרת, השמנת יתר וטרשת עורקית אשר נפטרה בעקבות צנתור טיפולי של עורקי הרגליים.

היא הופנתה לאשפוז בתאריך 4/2/08 ע”י כירורג בכיר עקב תלונות של כאבים חזקים בכף הרגל הימנית, פצעים נמקיים בבהונות ובעקב של רגל ימין במשך מספר שבועות עקב מחלת כלי דם פריפרית.

ב- 5/2/08 ביצעו שני רנטגנולוגים דיקור אבחנתי, ולאחר התייעצות עם הכירורג הבכיר הוחלט לבצע צנתור טיפולי. הוחל בהרחבה עם בלון והכנסת סטנט לעורק הירך. בנוסף, בוצעה הרחבה של היצרות קשה בעורק הפופלטיאלי הימני. אחרי ההרחבה לא הצליחו הרופאים לרוקן את הבלון כדי להוציא אותו דרך השרוול. לבסוף, הרנטגנולוג שלף את הבלון, השרוול והחוט המוליך ביחד.

כשעה לאחר הצנתור, הבחינה אחות חדר ההתאוששות כי המנוחה חיוורת ונראית חולה. שני רופאים שנקראו לעזרה לא הצליחו למדוד לחץ דם. המנוחה הזיעה באופן מוגבר, התלוננה על כאבים באגן הירכיים ולחץ באזור הרקטום.

הצרוף של חיוורון, הזעה, ירידה בלחץ דם וכאבים באגן הירכיים בחולה, שעה אחרי צנתור כשידוע שהבלון הוצא מנופח, היו סימנים חד משמעיים לכך שהחולה מדממת ואכן לצוות המטפל ברור כבר עכשיו שמדובר בדימום.

הרופאים מחליטים להעביר את החולה לטיפול נמרץ.

הכירורג ראה את המנוחה לאחר שנמסר על העברתה לטיפול נמרץ. לדבריו, בדק אותה לרבות בדיקה ידנית מעמיקה ולא מצא כל סימן לדימום פנימי. הוא היה מודע לעובדה שרמת ההמוגלובין נפלה ל- 8.6. הוא גם ניסה ללא הצלחה להוסיף עירוי פריפראלי.

לאחר בדיקתה, למרות לחץ הדם שלא נמדדו ערכי המוגלובין נמוכים והעובדה שאין לחולה עירוי מתאים, חזר הכירורג לחדר הניתוח לפרוצדורה אחרת, ולא התפנה לראות את החולה אלא כעבור שעתיים. הוא העריך שהמנוחה לא מספיק יציבה על מנת לבצע ניתוח חירום, וכוונתו הייתה לנתחה לאחר שתיוצב.

במשך השעתיים שקדמו לפטירת החולה עודכן הכירורג על חומרת מצבה של החולה כמה פעמים, אך הוא היה עסוק בניתוח של חולה אחר. לבסוף, הגיע הכירורג למיטת החולה אך בשלב הזה מופיע דום לב ומאמצי ההחייאה לא צלחו.

מסקנות ועדת הבדיקה:

הוועדה קובעת כי המנוחה נפטרה מדימום פנימי שנבע מקרע של העורק הפמורלי לאחר הוצאה של שרוולית צינתור יחד עם בלון מנופח. הצוות המצנתר הסתפק בלחיצה ידנית בלבד ללא חבישת לחץ. הוא כנראה גם לא יידע בשלב זה  את הכירורג על הקושי בשליפת הצנתר ולא נערך כל דיון בנושא זה.

המנתח והמצנתרים המשיכו בעבודה היזומה של אותו יום ולא היו מעורבים כלל בניתור או הטיפול בחולה בשלב הראשון. גם לאחר שיודעו כי מצבה החמיר לא היו מעורבים וגם לא נטלו את ניהול הטיפול בחולה על עצמם כמתבקש.

הכירוג הבכיר הסתפק בשני ביקורים קצרים. השני בהם לאחר שרופא אחר הלך לחדר ניתוח להביאו במיוחד, והסתפק בהצהרה כי ניתח את החולה לאחר התייצבות במצבה.

לצוות המטפל כולו, מרדימים, מצנתרים ומנתחים היה ברור, על פי עדותם הם, כי החולה סובלת מדימום פעיל משנית לקרע של עורק על פי העובדה שההמוגלובין המשיך לרדת למרות מתן דם, אך הם המתינו כולם להחלטות של הכירורג שהיה עסוק בניתוחים אחרים.

העובדה שהצוות המצנתר והרופא המנתח אשר שלח את החולה לצנתור לא ראו עצמם אחראים ומנווטים של הטיפול לאחר הסיבוך, המשיכו את עבודת יומם השגרתית, והשאירו את הטיפול כולו בידי המרדימים מנעה למעשה כל אפשרות למתן טיפול ראוי ומכוון בקרע של העורק בזמן נכון. כל שנותר למרדימים לעשות הוא להמשיך במתן דם לחולה מדממת באופן פעיל עד למותה הבלתי נמנע.

תפקידו של הכירורג, המנתח הראשי, כמי שקבע את האבחנה ואת הצורך בצנתור והיה שותף בכיר להחלטה על דרך הטיפול, היה לנהל את הטיפול במנוחה. המחדל העיקרי במקרה זה היה היעדר רופא בכיר שייקח על עצמו את האחריות לנווט את הטיפול בחולה.

הוועדה התרשמה כי כל אחד מהרופאים המטפלים מגלגל את האחריות לפתחו של הרופא האחר.

טענתו של הכירורג בפני הוועדה כי הוא סבר שהחולה סובלת מכשל לבבי, הינה חסרת בסיס לאור הנתונים הרפואיים, ולאור עדויות הצוות המעורב לרבות האחיות שכולם סברו שהמנוחה בהלם תת-נפחי כתוצאה מדימום.

טענתו גם אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שהכירורג אמר לצוות המטפל כי לאחר התייצבות החולה ייקח אותה לחדר ניתוח. לציין שמבין כל הרופאים המטפלים היה הכירורג היחיד שעל פי הכשרתו היה מסוגל לבצע בחולה ניתוח לעצירת דימום עורקי חמור.

התעקשותו של הכירורג “לייצב את החולה” לפני שהוא מתקן את החור בעורק בחדר הניתוח אינה עולה בקנה אחד עם הסטנדרט הרפואי הסביר, מכיוון שבלי עצירה של הדימום לא ניתן לייצב חולה מדמם פעיל. ההשתהות בנקיטת פעולות יזומות להפסקת הדימום הן בדרך צנתורית והן בדרך ניתוחית שנבעה מצירוף העובדות שהמנתח, הכירורג, היה עסוק רוב הזמן בניתוחים אחרים והן משיקול דעת שגוי שדרש לייצב את החולה לפני מתן הטיפול להפסקת הדימום הביאו ישירות למותה שבתכנית טיפולית אחרת יתכן והיה נמנע.

מקור: דוברות משה”ב

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עליה בשכיחות מחלת כלי דם קטנים במוח בחולים עם סוכרת מסוג 1

    עליה בשכיחות מחלת כלי דם קטנים במוח בחולים עם סוכרת מסוג 1

    השכיחות של מחלת כלי דם קטנים במוח עלתה כמעט כפליים לאורך 7.5 שנים בחולים עם סוכרת מסוג 1 ללא תלונות נוירולוגיות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. זוהה קשר בין התקדמות מיקרו-דימומים מוחיים, אחד הביטויים של מחלת כלי דם קטנים של המוח, ובין לחץ דם סיסטולי והמוגלובין מסוכרר, בעוד שההתקדמות של אות […]

  • עליה בהיקף מקרי דיסקציה של עורק הצוואר בארצות הברית

    עליה בהיקף מקרי דיסקציה של עורק הצוואר בארצות הברית

    בארצות הברית נרשמה בין השנים 2005 ו-2019 עליה של למעלה מפי ארבע בהיקף האשפוזים בשל דיסקציה של עורק הצוואר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. המחקר מצא עוד כי דיסקציה של עורק החוליות מלווה בעליה משמעותית בסיכון לאירוע מוחי איסכמי חד. החוקרים בחנו את הנתונים אודות למעלה מ-125,000 חולים עם דיסקציה ספונטאנית […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות Avacopan לטיפול בוסקוליטיס

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות Avacopan לטיפול בוסקוליטיס

    טיפול ב- Avacopan(טבנאוס) בחולים עם וסקוליטיס על-רקע נוגדני ANCA (או Antineutrophil Cytoplasmic Antibody) מלווה בשיעורים נמוכים יותר של תופעות לוואי, אירועים חריגים חמורים, ירידה בספירת תאים לבנים וזיהומים, בהשוואה לטיפול סטנדרטי ללא Avacopan, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת ACR Open Rheumatology. החוקרים אספו נתונים משני מחקרים בשלב 2 (CLEAR ו-CLASSIC) ומחקר אחד בשלב […]

  • עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    בארצות הברית דווח על שיעורי התמותה על-רקע היריון הגבוהים ביותר מבין המדינות בעלות הכנסה-גבוהה, עם למעלה מ-6,000 מקרי תמותה מדווחים בין 2018 עד 2022, כך על-פי נתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מניתוח הנתונים עלה כי בילידות אלסקה ובאמריקאיות ממוצא אינדיאני תועדו שיעורי התמותה הגבוהים ביותר. מחקר החתך התבסס על נתונים ארציים של המרכז […]

  • אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה (High-Intensity Interval Training, או HIIT) תחת השגחה לאורך חמש שנים עשויים להפחית את הסיכון להידרדרות מהירה בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער בקשישים בגילאי 70-77 שנים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות היתרונות הבריאותיים הרבים של פעילות גופנית, אין […]

  • רגישות ברו-רפלקסים עשויה לסייע בחיזוי הסיכון לדמנציה בקשישים (Hypertension)

    רגישות ברו-רפלקסים עשויה לסייע בחיזוי הסיכון לדמנציה בקשישים (Hypertension)

    הפרעה ברגישות ברו-רפלקסים, המסייעים בבקרת לחץ הדם, מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה ותמותה בקשישים שאינם נוטלים תרופות לאיזון לחץ הדם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Hypertension. החוקרים השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי להערכת הקשר בין רגישות ברו-רופלקסים לבביים ובין הסיכון לדמנציה ותמותה ב-1,819 קשישים (62.6% נשים; גיל ממוצע של 71 שנים). רגישות ברו-רפלקסים נקבעה […]

  • טיפול נוגד-קרישה מפחית את הסיכון לאובדן ראיה ואירוע מוחי בחולים עם Giant Cell Arteritis (מתוך Ann Rheum Dis)

    טיפול נוגד-קרישה מפחית את הסיכון לאובדן ראיה ואירוע מוחי בחולים עם Giant Cell Arteritis (מתוך Ann Rheum Dis)

    בחולים עם אבחנה של Giant Cell Arteritis שטופלו בנוגדי-קרישה תועד סיכון מופחת לאובדן ראיה, אירוע מוחי וסיבוכים איסכמיים קרניאליים אחרים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases. עוד עולה מהנתונים כי גיל מתקדם ויתר לחץ דם לוו בסיכון מוגבר לסיבוכים אלו באוכלוסיית חולים זו. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע את […]

  • אין ערך מוסף למתן תוך-ורידי של סטרואידים בחולים עם Giant Cell Arteritis (מתוך Rheumatology)

    אין ערך מוסף למתן תוך-ורידי של סטרואידים בחולים עם Giant Cell Arteritis (מתוך Rheumatology)

    בחולים עם Giant Cell Arteritis (או GCA), מתן תוך-ורידי של מתיל-פרדניזולון לעומת מתן פומי של גלוקוקורטיקואידים בלבד אינו משפר חדות ראיה ומלווה בעליה בסיכון לסוכרת בתוך שנה אחת, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Rheumatology. שיעורי ההישרדות לא היו שונים עם שתי גישות הטיפול. החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי מבוסס-אוכלוסייה שכלל חולים משלושה מרכזים בשבדיה […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי העניק אישור לפני שיווק של מערכת הנחת תומכנים בעורקי תרדמה לאחר אירוע מוחי (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי העניק אישור לפני שיווק של מערכת הנחת תומכנים בעורקי תרדמה לאחר אירוע מוחי (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) העניק אישור לפני-שיווק למערכת Neuroguard IEP System, מערכת חדשה להנחת תומכנים בעורקי התרדמה שנועדה להקל על מהלך הטיפול בחולים לאחר אירוע מוחי. בהודעה לעיתונות מטעם חברת Contego Medical נמסר כי המערכת כולל תומכן באיכות גבוהה ומשלבת פילטרים ואמצעי הרחבת כלי הדם באמצעות בלון, נועדה להפחית את הצעדים […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך