מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון מאי של ירחון New England Journal of Medicine עולה כי טכנולוגיית בר-קוד בגיליונות ממוחשבים של טיפול תרופתי (Electronic Medication Administration Record) עשויה לצמצם היארעות של טעויות ברישום ומתן תרופות וכן לצמצם תופעות לוואי הקשורות בתרופות.

החוקרים העומדים מאחורי מחקר ה-Agency for Healthcare Research and Quality study מסבירים כי טעויות במתן תרופות בבתי חולים הינן בעיה חמורה ועלולות פעמים רבות להסב נזק לחולים. לדבריהם, החדשות הטובות העולות ממחקר זה הינן כי השימוש בטכנולוגיית ברקוד ובגיליונות ממוחשבים למתן תרופות עשויים יחד להוות התערבות חשובה המסייעת לשיפור בטיחות הטיפול התרופתי.

לדברי החוקרים, טעויות רציניות הקשורות בתרופות מתרחשות תדיר בבתי חולים, פעמים רבות במהלך מילוי ההוראות למתן התרופה או בעת מתן התרופה ממש. טכנולוגיות ברקוד ו-eMAR מבטיחות מתן נכון של התרופות באמצעות שימוש בברקוד במסגרת תוכנות המתעדות באופן ממוחשב את מתן התרופות, במטרה למנוע טעויות במתן הטיפול התרופתי. על פי חוק ה-Recovery and Reinvestment Act האמריקאי משנת 2009, טכנולוגיית Bar-code eMAR נשקלת כקריטריון שיכלל בשנת 2013 לשימוש נכון של טכנולוגית מידע רפואי.

המחקר הנוכחי, אותו מתארים החוקרים כמחקר ‘לפני ואחרי’, נערך במרכז רפואי אקדמי, ובמסגרתו ביקשו החוקרים להעריך את שיעור הטעויות ברישום ובמתן תרופות בטרם החלת טכנולוגיית ה-Bar-code eMAR ולאחריה. טעויות בתזמון מתן התרופה הוגדרו כטעויות בהן ניתן התכשיר מוקדם או מאוחר מהרצוי, וכל יתר סוגי הטעויות הוגדרו כטעויות שאינן קשורות בתזמון מתן התרופה. שני קלינאים סקרו את הטעויות שנרשמו במטרה להעריך את הפוטנציאל שלהן בהסבת נזק לחולה. תופעות לוואי תרופתיות אפשריות הוגדרו ככאלו העלולות להזיק לחולים.

החוקרים העריכו 14,041 אירועים של מתן תרופות ו-3,082 הוראות למתן תרופות. שיעור הטעויות שנרשמו שאינן קשורות בתזמון מתן התרופה ביחידות בית החולים בהן לא נעשה שימוש בטכנולוגיה האמורה עמד על 11.5% (כך ב-776 מקרים) בהשוואה ל-6.8% (495 מקרים) ביחידות בהן יושם השימוש בטכנולוגיה. לטענת החוקרים, הבדל זה מייצג ירידה יחסית של 41.4% בשיעור הטעויות (p < 0.001). בנוסף, נצפתה ירידה יחסית של 50.8% בשיעור תופעות הלוואי האפשריות מעבר לאלו שנקשרו בטעויות בתזמון מתן התרופה. שיעור זה ירד מ-3.1% ללא השימוש בטכנולוגיית הברקוד ל-1.6% עם החלת השימוש בה (p < 0.001).

על אף שהשימוש בטכנולוגית הברקוד eMAR נקשרה בירידה של 27.3% בשיעור הטעויות בתזמון מתן התרופות בעת מתן התרופה עצמה (p < 0.001), הרי ששיעור תופעות הלוואי האפשריות הקשור בטעויות אלו לא השתנה משמעותית, מציינים החוקרים. ביחידות בית החולים בהן לא נעשה שימוש בטכנולוגיה עמד שיעור הטעויות ברישום התרופות על 6.1%, אולם טעויות אלו לא נעלמו לחלוטין גם ביחידות שכן יישמו את השימוש בה.

החוקרים מוסיפים כי השימוש בטכנולוגית Bar-code eMAR הוריד משמעותית את שיעור הטעויות ברישום התרופות ובמתן התרופות וכן את שיעור תופעות הלוואי שנקשרו בטעויות אלו, אם כי לא העלים את הטעויות הללו לחלוטין. לדבריהם, תוצאותיהם מראות כי השימוש בטכנולוגיה זו מהווה התערבות חשובה לשיפור בטיחות הטיפול התרופתי.

בין מגבלות המחקר מזכירים החוקרים את חוסר היכולת להכליל ממסקנותיו ביחס לאוכלוסיית החולים המטופלים בבתי חולים אחרים מאחר והמחקר נערך בבית חולים עם שימוש פעיל ומלא בתוכנה ממוחשבת לרישום הוראות הטיפול התרופתי, וכן את העובדה כי נבדקו במסגרתו תופעות הלוואי האפשריות (אלו שעלולות היו להסב נזק לחולים ברמה התיאורטית) ולא תופעות הלוואי הממשיות שהתרחשו. כמו כן, מוזכר השימוש הנרחב במשאבים ובהכשרת הצוות הרפואי לשיפור תהליך מתן התרופות כולו, וכן תפקוד שעשוי היה להיות משופר מהצפוי בקרב הצוות הסיעודי, הנובע מהעובדה כי ידעו שפעולותיהם מצויות תחת מעקב. לבסוף, מזכירים החוקרים כי בוצעו תצפיות רבות יותר ביחידות בית החולים בהן לא נעשה שימוש בטכנולוגיה בתקופה המוקדמת של המעקב.

החוקרים מסכמים כי מחקרם זה מראה ששילוב הטכנולוגיות האמורות עשוי להפוך את מתן הטיפול הרפואי לבטוח יותר. עם זאת, על בית החולים להיות לדבריהם מצויד במשאבים ובכוח האדם הנדרש ליישום טכנולוגיות אלו בצורה מוצלחת, כך שיש צורך בהמשך המחקר בתחום במטרה לזהות דרכים ליישומן באופן יעיל כלכלית.

N Engl J Med. 2010;362:1698-1707

לידיעה במדסקייפ