במאמר חדש מדווחים חוקרים כי בחולים עם תיאור קלאסי של אנגינה טיפוסית אין סיכוי גבוה יותר, בהשוואה לחולים עם כאב חזה לא-טיפוסי או לא-אנגינוטי, לאיסכמיה של שריר הלב בעת מבחן מאמץ.
החוקרים כותבים כי הערכה מדויקת של הסיכון בחולים עם פוטנציאל לתסמונת כלילית חריפה אינו פשוט כמו לשלב בין גיל החולה, מינו והתסמין העיקרי.
נהוג ללמד כי במידה והרופא מציג את השאלות הנכונות, ניתן יהיה להגיע לאבחנה הנכונה. לרוע המזל, המציאות הקלינית אינה כה חד-משמעית. מכאן עולה הצורך בשיפור הכלים להערכת הסיכון.
החוקרים התבססו על נתוני מבחן מאמץ אודות 2525 חולים שפנו לחדר המיון, וניתחו את שיעורי איסכמיה לבבית מושרית במבחן מאמץ בחולים שהתקבלו עם כאב אנגינוטי טיפוסי, כאב לא-אנגינוטי/לא-טיפוסי או חולים ללא כאב חזה כלל.
החוקרים מדווחים כי ב-296 חולים (11.7%) תועד מבחן מאמץ חיובי זאת כולל 33 מבין 231 (14%) חולים עם כאב חזה אנגינוטי טיפוסי, 238 מבין 2294 (10%) עם תסמינים לא-טיפוסיים/לא-אנגינוטיים ו-25 מבין 153 החולים (16%) ללא כאבי חזה.
החוקרים לא זיהו הבדל מובהק בסבירות לאיסכמיה לבבית מושרית בין קבוצות אלו.
ההתייצגות הקלינית לא הייתה שונה משמעותית עם מין, גיל או נוכחות סוכרת.
תוצאות אלו סותרות את הממצאים ממחקרים קודמים בחולים שאינם בחדר מיון ומעלים שאלות בנוגע לסוגיה אם ניתן לזהות חולים בעלי סבירות גבוהה למחלת עורקים כליליים חסימתית, על-בסיס תסמינים בלבד.
עם זאת, עד שיזוהו חלופות נוספות, אין הרבה אמצעים המבוססים על התסמינים וגורמי הסיכון ברקע שיסייעו בבחירת החולים הנזקקים לבדיקות נוספות.
Am J Cardiol 2010
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!