רקע
סקלרוזיס היפוקמפלי הוא הליקוי הפתולוגי השכיח ביותר בחולים עם אפילפסיה טמפורלית. אטרופיה היפוקמפלית ומאפייני אות בלתי תקינים הם סמן רגיש וייחודי של סקלרוזיס היפוקמפלי, והם מהווים מדד אמין לאפילפסיה טמפורלית עמידה לטיפול תרופתי. נדיר לזהות סקלרוזיס היפוקמפלי בחולי אפילפסיה עם בקרה טובה על ההתקפים, ולעתים רחוקות ניתן לזהותם באופן אקראי בנבדקים ללא אפילפסיה. אולם, לאחרונה תואר סקלרוזיס היפוקמפלי ב- MRI של כ- 40% מקבוצת חולים עם אפילפסיה טמפורלית ובקרה טובה על ההתקפים, ממצא המצביע לכאורה על כך שנוכחות סקלרוזיס היפוקמפלי אינה קשורה בהכרח על אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי. מאחר שקיום סקלרוזיס היפוקמפלי ב- MRI משפיע על האבחנה של אפילפסיה, מטרת העבודה היתה להעריך פרוספקטיבית את השכיחות של ליקויים מזיוטמפורליים ב- MRI בנבדקים בריאים בהשוואה לחולים עם אפילפסיה טמפורלית.
שיטות
99 חולים עוקבים (48 נשים, גיל ממוצע – 16±36, טווח- 10 עד 75) עם אפילפסיה טמפורלית ו- 51 מתנדבים בריאים (26 נשים, גיל ממוצע 11 ± 39 ) עברו פרוספקטיבית MRI בפרוטוקול זהה, ייחודי לאפילפסיה טמפורלית. הבדיקות פוענחו באופן בלתי תלוי ע”י 2 נוירורדיולוגים, ללא ידיעת המידע הקליני. בוצע ניקוד של אטרופיה קורטיקלית ועוצמת אות באמיגדלה, היפוקמפוס, סינגולייט, אזור סובקלוסלי, אינסולה, והאונות הטמפורלית, פריאטלית ואוקסיפיטלית ביחס לעוצמת האות באזור הקורטיקלי הפרונטלי. כן נערכה הערכה של אמינות הניקוד בין הבודקים ושל כל אחד מהם בהערכות חוזרות.
תוצאות
האמינות בין הבודקים ושל כל אחד מהם בהערכות חוזרות היתה עקבית. 47 מבין 99 חולים (47.5%) הראו סיגנל מוגבר של ההיפוקמפוס ב- FLAIR, חד- או דו-צדדית, וב- 19 חולים (19.2%) נראתה אטרופיה היפוקמפלית. בנבדקי הביקורת נראו אותות מוגברים חד או דו-צדדית ב- 15 מתוך 51 נבדקים (29.4%), ללא שינוי משמעותי סטטיסטית בהשוואה לחולים. אולם, אטרופיה היפוקמפלית חד-צדדית נמצאה רק בנבדק אחד, שיעור הופעה השונה משמעותית מזה שבקבוצת החולים. אות מוגבר ואטרופיה היפוקמפלית מבנית נראו רק בקרב החולים.
מסקנות
אותות מוגברים של היפוקמפוס ב- MRI, חד- או דו-צדדיים, שכיחים בקרב נבדקים בריאים. אולם, אטרופיה היפוקמפלית, בעיקר אם קשורה לאות מוגבר, זוהתה רק בקבוצת החולים, ומצביעה על כך ששילוב שני משתנים אלה הוא המדד האמין והמשמעותי ביתר של אפילפסיה.
Labate A, Gambardella A, Aguglia F, et al. Temporal lobe abormalities on brain MRI in healthy volunteers: A prospective case-control study. Neurology 2010;74:553-557.
הצעות לקריאה נוספת:
Benbadis SR, Wallace J, Murtagh FR, et al. MRI evidence of mesial temporal sclerosis in subjects without seizures. Seizure 2002;11:340-343.
Benbadis SR, Tatum WO, Murtagh FR, Vale FL. MRI evidence of mesial temporal sclerosis in patients with psychogenic nonepileptic seizures. Neurology 2000;55:1061-1062.
Hirai T, Korogi Y, Yoshizumi K, et al. Limbic lobe of the human brain: evaluation with turbo fluid-attenuated inversion-recovery MR imaging. Radiology 2000;215:470-475.
Labate A, Ventura P, Gambardella A, et al. MRI evidence of mesial temporal sclerosis in sporadic “benign” temporal lobe epilepsy. Neurology 2006;66:562-565.
Briellmann RS, Wellard M, Masterson RA, et al. Hippocampal sclerosis: MR prediction of seizure intractability. Epilepsia 2007;48:315-323.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!