מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שפורסם ב-20 ביולי 2010 ב- American Journal of Gastroenterology עולה כי בחולים עם המטוכזיה ממקור דרכי העיכול התחתונות, לא נמצא הבדל ביעילות קולונוסקופיה דחופה לעומת קולונוסקופיה אלקטיבית המבוצעת בתוך מספר ימים.
החוקרים כותבים כי במקרי המטוכזיה אקוטית וחמורה, הנחיות ה- American Society for Gastrointestinal Endoscopy ממליצות על ביצוע קולונוסקופיה בשלב מוקדם בהערכה, אך אינן מפרטות את לוח הזמנים המדויק.
זהו מחקר אקראי מבוקר, שכלל 85 משתתפים אשר פנו לחדר המיון בשל המטוכזיה ומאפיין בסיכון גבוה אחד לפחות, כולל דופק גבוה מ-100 פעימות לדקה, לחץ דם סיסטולי נמוך מ-100 מ”מ כספית, צורך בעירוי דם, שינוי תנוחתי בלחץ הדם הסיסטולי מעל 20 מ”מ כספית, שינוי תנוחתי בדופק מעל 20 פעימות לדקה, או ירידה של 1.5 ג’/ד”ל או יותר בערכי ההמוגלובין לאורך 6 שעות.
המשתתפים עברו אנדוסקופיה של דרכי העיכול העליונות בתוך 6 שעות מהגעתם לחדר המיון, וב-13 מהם (15%) נמצא מקור דמם בדרכי העיכול העליונות. החוקרים חילקו את המשתתפים הנותרים באקראי לביצוע קולונוסקופיה בתוך 12 שעות מההגעה למיון, או קולונוסקופיה אלקטיבית בתוך 36-60 שעות מההגעה. הם מציינים כי בשני המקרים עברו המשתתפים הכנה טרם ביצוע הבדיקה.
מתוצאות המחקר עולה כי 22% מהמשתתפים בקבוצת הקולונוסקופיה הדחופה המשיכו לדמם, לעומת 14% מהמשתתפים בקבוצת הקולונוסקופיה האלקטיבית, ללא הבדל מובהק סטטיסטית בין הקבוצות. כמו כן, משך השהות הממוצע היה 5.2 ימים בקבוצת הקולונוסקופיה הדחופה, לעומת 4.8 ימים בקבוצת הקולונוסקופיה האלקטיבית, ו-36% משתתפים בקבוצת הקולונוסקופיה הדחופה עברו בירור נוסף לזיהוי מקור הדימום, לעומת 33% בקבוצת הקולונוסקופיה האלקטיבית. עלות האשפוז הייתה 27,590$ בקבוצת הקולונוסקופיה הדחופה, ו-26,633 בקבוצת הקולונוסקופיה האלקטיבית.
החוקרים מציינים כי המשתתפים בקבוצת הקולונוסקופיה הדחופה נדרשו ל-1.5 מנות דם, לעומת 0.7 מנות דם למשתתף בקבוצת הקולונוסקופיה האלקטיבית (p=0.044).
מקורות הדמם השכיחים ביותר שנצפו במחקר היו דיברטיקולוזיס וטחורים פנימיים. מקורות דמם נוספים שנמצאו כללו גידול ממאיר של המעי הגס, כיבים במעי הגס, דלקת של המעי הגס (קוליטיס), אקטזיות ווסקולאריות, דליות רקטליות, וקולופתיה בשל יתר לחץ דם פורטלי. החוקרים מוסיפים כי ממצאי הקולונוסקופיה היו לא-אבחנתיים ב-22% מהמקרים בקבוצת הקולונוסקופיה הדחופה, וב-33% מהמקרים בקבוצת הקולונוסקופיה האלקטיבית.
לאור תוצאות המחקר כותבים החוקרים כי בחולים מאושפזים עם דימום חמור מדרכי העיכול התחתונות, לקולונוסקופיה דחופה לא נמצא יתרון קליני או כלכלי לעומת קולונוסקופיה אלקטיבית. עם זאת, הם מציינים כי בחולים עם מקור דימום פעיל ידוע או סימני דימום חדש, יש לשקול ביצוע קולונוסקופיה מוקדם ככל האפשר. הם מוסיפים כי בחולים הממשיכים לדמם נדרשת התערבות נוספת, דוגמת אנגיוגרפיה או קולונוסקופיה חוזרת.
החוקרים ממליצים לבצע אנדוסקופיה של דרכי העיכול העליונות לפני הקולונוסקופיה במקרים של המטוכזיה אקוטית, גם במקרים בהם לא נצפה דימום טרי בזונדה ואף כאשר נצפית מרה בזונדה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!