נשים רבות מתלוננות במהלך חייהן על בעיות בנרתיק. לחלקן זהו גרד וצריבה המגיעים בתקופות מסוימות, ואילו עבור אחרות- הפרשות בלתי נעימות וריחות רעים. הקיץ הוא תקופה “רגישה” במיוחד, משום שזו העונה שבה לובשים בגדים קצרים ובגדי- ים, ולנשים חשוב להרגיש טוב עם גופן בעת ההליכה לים ולבריכה. הקיץ הוא גם העונה שבה הנשים מבצעות טיפולים להסרת שיער, גם באזורים רגישים , דבר העלול להחמיר תחושת אי נעימות וגירוי.

אחת הסיבות השכיחות ביותר לתסמינים של גרד, הפרשה, צריבה ואי נעימות היא פטרת הנרתיק. זהו מצב המופיע בעיקר בגיל הפוריות, ובעיקר בנשים בהריון, נשים הנוטלות גלולות למניעת הריון או אנטיביוטיקה וחולות סוכרת, אך גם נשים שאינן נמצאות בקבוצות אלה עלולות לסבול מפטרת הנרתיק. הסטטיסטיקה אומרת כי אחת מכל שתי נשים תחווה לפחות פעם אחת במהלך חייה תחושות גרד או צריבה בנרתיק, המאפיינות את פטרת הנרתיק. חלקן יחוו תחושה זו לפחות שלוש פעמים בשנה, לעיתים עד כדי פגיעה משמעותית באיכות חייהן, היעדרות ממקום העבודה, ירידה בדימוי העצמי, ופחד מיחסי מין.

מהם הגורמים לפטרת הנרתיק?

לכל אישה יש סביבה טבעית של חיידקים שונים ופיטריות בנרתיק, הפלורה, החיים בשיווי משקל עדין מבלי שנרגיש בהם ומבלי שיציקו. הסביבה הנרתיקית של האישה מתאפיינת בחומציות מעצם קיומם של חיידקים ידידותיים (לקטובאצילים), המפרישים חומצה לקטית. גורמים שונים עלולים להביא להפרת איזון זה שיוביל להתפתחות פטרייה. למשל סוכרת , יכולה לגרום להפרת האיזון על ידי יצירת סביבה “מתוקה” האהודה על הפטריות שיכולות להתרבות באמצעותה ביתר קלות ולגרום לתחושת גרד ועקצוץ. הריון, נטילת גלולות למניעת הריון, אנטיביוטיקה הניטלת מסיבות שונות, תרופות מדכאות מערכת חיסון כגון סטרואידים, לבישת בגדים הדוקים, בעיקר מניילון היוצרים חום ולחות, יכולים גם הם להביא להפרת האיזון ולתלונה השכיחה של גרד.

איך נדע אם מדובר בפטריה?

מעבר לגרד או לצריבה בנרתיק, שהם המאפיינים העיקריים של הפטרת, ישנם סימפטומים נוספים היכולים להעיד על הימצאות פטריה, כגון: הפרשה נרתיקית מימית עד סמיכה, כאבים ביחסי מין, גירוד באיברי המין החיצוניים וצריבה חיצונית במתן שתן. ב70% מהמקרים, תחושות אלה יעידו על קיומה של פטרת נרתיקית, המהווה את הסיבה השכיחה ביותר לפנייה לרופא נשים. ביתר המקרים הסימפטומים עשויים להעיד על טריכומונס (פרזיט המועבר ביחסי מין), על זיהום חיידקי או על תגובה אלרגית לשימוש בסבונים שונים, במגן תחתון מבושם או לשימוש בדאודורנט מקומי. ביקור אצל רופא הנשים יבהיר את המצב ויסייע להתאים הטיפול לבעיה.

כיצד מומלץ לנהוג במקרה של גרד?

בכל אירוע ראשוני של תלונות על גרד כדאי לפנות לרופא הנשים לשם בדיקה והתאמת הטיפול הספציפי. רופא הנשים יבדוק בעדינות את האזור המגורה, טיב ההפרשה, ריחה, צבעה, חומציות ההפרשה, הסתכלות על ההפרשה במיקרוסקופ ולעתים אף ישתמש במבחן “הרחה” לשם זיהוי זיהום חיידקי. אישה הסובלת מאירועים חוזרים של צריבה בנרתיק, ואינה בטוחה כי מדובר בפטריה, מומלץ לה להגיע לרופא נשים לשם אימות או שלילת הפטריה כגורם לגרד. לעתים הסיבות לתסמינים של גרד וצריבה בנרתיק יכולות להיות מחלות מועברות מינית כמו זיבה וכלמידיה; רירית נרתיק דקה עקב כניסה לגיל המעבר ועוד.

לאחר האבחון יותאם הטיפול הספציפי, לעיתים אף יידרש טיפול בבן הזוג בכדי למנוע הידבקות חוזרת. במידה ומדובר בפטריה חוזרת, עם תסמינים שהאישה מצליחה לזהות אותם, ניתן יהיה להיעזר בתרופות המיועדות לטיפול בפטריה ללא צורך במרשם רופא כמו אגיסטן V או קלוטרי טבליות לטיפול פנימי, בשילוב קרם אגיסטן חיצוני לטיפול בגרד. במקרים מסוימים, יחליט הרופא לרשום, בנוסף לטיפול נוגד הפטריה, טיפול באמצעות משחה סטרואידלית חלשה לשם הקלה על הדלקת המקומית שנוצרה במקום הגירוי.

בנוסף, יש שורה של טיפולים “עממיים”, או תרופות סבתא, כגון טיפול מקומי ביוגורט פרוביוטי, ויטמין C, בשן שום כתושה, בשמן זית, באורגנו, בזעתר, שטיפת הנרתיק במים חמימים, ניגוב ויבוש טובים ומריחת משחה המורכבת מפרופוליס וקלנדולה, ועוד- אך יעילותם של טיפולים אלה לא הוכחה במחקרים.

מניעת הפטרת

בנוסף לטיפול התרופתי, יש לשמור על תזונה נכונה הנמנעת מסוכרים, חומרי צבע וטעם מלאכותיים וקמח לבן עם שמרים, זאת משום שהפטריה משגשת על מזונות אלה. במקביל יש להקפיד על נטילת מוצרי מזון פרוביוטיים (כגון יוגורטים פרויביוטיים למיניהם) המכילים חיידקים טובים, הלקטובאצילים המחזקים את  מערכת החיסון.

הימנעות מביגוד הדוק, הקפדה על תחתוני כותנה מאווררים,, הימנעות משימוש בסבונים כשטיפה לנרתיק ומשימוש בדאודורנטים מקומיים ותחתוניות מבושמות, יסייעו גם כן להשלמת הטיפול בפטריה.

דלקות בנרתיק הן אחת מהסיבות העיקריות לפנייה לגינקולוג. זיהוי נכון וטיפול בבעיה יכולים להעלים במהירות את מרבית התלונות ולכן חשוב לאבחן את הבעיה בפעם הראשונה אצל הרופא על מנת להימנע מטיפול שגוי. כאשר הבעיה חוזרת על עצמה לאחר האבחון הראשוני- האישה יכולה להתחיל לטפל בפיטרייה בתכשירים ללא מרשם רופא, על מנת להקטין את הסבל הנגרם מהגירוד.

בכל מקרה, כל ביקור אצל רופא הנשים הוא הזדמנות לבצע בדיקה שגרתית שנתית, לפי בקשת האישה, כולל משטח פאפ (משטח צוואר הרחם), חיסון נגד נגיף הפפילומה, הכנה מתאימה להריון או ייעוץ לאמצעי מניעה, כך שמומלץ להגיע לבדיקה באופן שגרתי.