ילדים עם טרשת נפוצה זקוקים לפיתוח טיפולים חדשים (מתוךArchives of Neurology )

מאת איתמר גנמור                                                                            

מממצאי מחקר חדש, אשר פורסמו בכתב העת Archives of Neurology בדצמבר 2010, עולה כי כמחצית מהילדים עם טרשת נפוצה (multiple sclerosis; MS) נאלצים להחליף את הטיפול התרופתי שהם מקבלים במהלך שנות הטיפול הראשונות מסיבות כגון חוסר תגובת המחלה לטיפול (refractory disease) או סבילות (tolerability) נמוכה.

על פי אחת החוקרות, בדרך כלל מוחלף הטיפול לאחר שאירעו שני התקפי מחלה לפחות. אולם, לדעתה, הרופאים צריכים לשקול להחליף טיפול גם במקרה של החמרה במגבלות החולה או במקרה של שינוי בקצב הופעת התקפי המחלה.

בנוסף, המליצה החוקרת, לטפל בילדים עם MS מייד עם ביסוס אבחנת המחלה, בדרך כלל לאחר שני אירועים קליניים של דה-מייליניזיציה של מערכת העצבים המרכזית. הסיבה לכך היא שלמרות שבהשוואה למבוגרים, ילדים עם MS מפתחים מוגבלות פיזית לאחר זמן ארוך יותר, בסופו של דבר הם משתווים להם עם MS מתקדמת משנית.

במחקר הנוכחי, החוקרים סקרו מידע לגבי 258 חולים עם MS שפרץ בילדות וטופל בשנים 1997-2009 בשישה מרכזי MS בארצות הברית.

גיל האבחון הממוצע היה 13.2 שנים (טווח- 2.0-17 שנים). החולים קיבלו בתחילה, למשך של לפחות 6 חודשים, טיפול disease-modifying therapy (DMT) מקו ראשון- interferon beta (77.5% מהחולים) או glatiramer acetate (קופקסון) (20.5% מהחולים). חמישה חולים אשר הייתה להם מחלה מאוד חריפה ופעילה טופלו בתחילה עם cyclophosphamide (אנדוקסן) או azathioprine (אימוראן), אך לאחר מכן החל טיפול ב-DMT מקו ראשון.

רוב החולים (52.3%) המשיכו לקבל את ה-DMT מקו ראשון למשך כל תקופת הסקירה, אשר נמשכה בממוצע 3.9 שנים. הטיפול הוחלף פעם אחת ב-25.2%, פעמיים ב-11.2%, שלוש פעמים ב-3.9% וארבע פעמים או יותר ב-3.9% מהחולים. 9 חולים (3.5%) עזבו את הטיפול.

הסיבה העיקרית להחלפת הטיפול הייתה חוסר תגובת המחלה (התקפים קליניים, שינויי MRI, או שניהם) לאחר 1.3 שנים בממוצע. הסיבה השניה בשכיחותה הייתה אי-סבילות התרופה (drug intolerance).

טיפולים נוספים כללו כימותרפיות רחבות טווח (לדוגמא, cyclophosphamide ו- mitoxantrone [נובנטרון]), natalizumab (טייסברי), קורטיקוסטרואידים חודשיים, daclizumab (זנפקס), IVIG (intravenous immunoglobulin), azathioprine, ו- mycophenolate mofetil (סלספט). 22 חולים קיבלו טיפול משולב.

לדברי החוקרים, העובדה שיש שימוש תדיר באופן יחסי של תרופות מקו שני ובטיפולים משולבים לטיפול במחלה קשה או עמידה מעידה על כך ש-MS בילדים כנראה אולי אינה שפירה. מכיוון שבטיחות טיפולים אלה לטווח ארוך אינה ידועה, הרופאים צריכים לעמוד על המשמר. לדברי החוקרים, בקרוב יפורסמו הנחיות לטיפול ב-MS עמידה בילדים.

מומחית בתחום אשר נתבקשה להגיב לפרסום הדברים אמרה שזהו אחד המחקרים הראשונים העוסקים בחוסר התגובה לטיפולי קו ראשון בילדים עם MS. לדבריה, מחלה זו בילדים נדירה 8,000-10,000 ילדים בארה”ב- ועד לפני 5 שנים לא ידעו כי היא קיימת גם בילדים. עד אז, רוב הילדים למעשה אובחנו כשגדלו.

המומחית הוסיפה ואמרה שקיימת חשיבות רבה בהתחלת הטיפול בשלב מוקדם כדי להאט את התקדמות המחלה.

מומחה אחר ציין כי המודעות הגוברת והמחקר בילדים עם MS ישפיע על כל אוכלוסיית חולי ה-MS. ידוע כי המחלה נגרמת משילוב גורמים גנטיים וסביבתיים. על כן, מחקר של ילדים עם MS יוכל אולי לעזור להבין טוב יותר את הגורמים הגנטיים, מכיוון שילדים אלה עדיין לא נחשפו להשפעות סביבתיות רבות.

לידיעה במדסקייפ  

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גורמים המנבאים תגובה לטיפול ב-Guselkumab בחולים עם פסוריאזיס

    גורמים המנבאים תגובה לטיפול ב-Guselkumab בחולים עם פסוריאזיס

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Dermatology and Therapy עולה כי למעלה ממחצית מהחולים עם פסוריאזיס השיגו תגובה מצוינת לטיפול ב- Guselkumab(טרמפיה) עם ניקוי מלא של העור לאחר 20 שבועות טיפול. חולים שלא קיבלו טיפול ביולוגי קודם ושיעור נמוך של מחלות רקע לוו בשיעורי תגובה גבוהים יותר. המחקר הרטרוספקטיבי נערך במרכזים באיטליה בין ינואר ועד אוקטובר […]

  • טיפול ב-Rilzabrutinib עשוי להקל על תסמיני אורטיקריה כרונית ספונטאנית

    טיפול ב-Rilzabrutinib עשוי להקל על תסמיני אורטיקריה כרונית ספונטאנית

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב- Rilzabrutinib הוביל להקלה מהירה ומשמעותית בתסמינים בחולים עם אורטיקריה כרונית ספונטאנית שלא הגיבו לטיפול בנוגדי-היסטמינים. המחקר בשלב 2 נערך לאורך 52 שבועות וכלל שלב בן 12 שבועות שהיה כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, לאחריו 40 שבועות שלב הארכה בתווית-פתוחה ב-51 מרכזים […]

  • שכיחות גבוהה של לויקופניה בילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס

    שכיחות גבוהה של לויקופניה בילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס

    במאמר שפורסם בכתב העת The Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי כמחצית מהילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס פיתחו לויקופניה, אם כי מרבית המקרים (89%) היו קלים, ללא מקרים מסכני-חיים או מקרי תמותה. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 198 חולים מתחת לגיל 18 שנים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס בבית חולים בשבדיה. החוקרים אספו […]

  • טיפול ב-Benralizumab מסייע בשימור הפוגה בחולי אסתמה

    טיפול ב-Benralizumab מסייע בשימור הפוגה בחולי אסתמה

    במאמר שפורסם בכתב העת CHEST מדווחים חוקרים מאיטליה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי כשליש מהחולים עם אסתמה אאזנופילית חמורה השיגו ושמרו על הפוגה קלינית עם טיפול ב- Benralizumab (פסנרה) למשך עד שנתיים, עם תוצאות טובות יותר בחולים שלא קיבלו בעבר טיפול ביולוגי, בהשוואה לאלו עם היסטוריה של טיפול ביולוגי. החוקרים השלימו מחקר עולם-אמיתי […]

  • כלב טיפולי מסייע בהרגעת ילדים בחדרי מיון

    כלב טיפולי מסייע בהרגעת ילדים בחדרי מיון

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אינטראקציה בת עשר דקות עם כלבים טיפוליים, לצד טיפול תומך, הפחיתו את רמת החרדה בקרב ילדים במהלך ביקורים בחדרי מיון. המחקר החד-מרכזי, אקראי, כלל 80 ילדים (גיל ממוצע של 10.9 שנים) עם חרדה בדרגה בינונית-עד-גבוהה (מדד של 6 ומעלה […]

  • טיפול באספירין מלווה בסיכון מוגבר לנזק כלייתי חד בחולים לאחר חבלת חזה

    טיפול באספירין מלווה בסיכון מוגבר לנזק כלייתי חד בחולים לאחר חבלת חזה

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Emergency Medicine עולה כי טיפול באספירין מלווה בסיכון מוגבר לנזק כלייתי חד בחולים במצב קריטי עם חבלת חזה. לא זוהה קשר משמעותי בין טיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, דוגמת Ibuprofen ו-Ketorolac, ובין הסיכון לנזק כלייתי חד. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי מבוסס על נתונים ממאגר Medical Information Mart for Intensive […]

  • האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    אבחנה של דום נשימה חסימתי בשינה עשויה להביא לעליה בסיכון למחלת פרקינסון, אך שימוש מוקדם במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון הנ”ל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין דום נשימה חסימתי בשינה ובין מחלת פרקינסון, […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך