קוצר ראיה מהווה מגבלה משמעותית לחברה. המחיר הנדרש לצורך התיקון האופטי הינו גבוה, וקוצר ראיה מגדיל גם את הסיכון לפתח גלאוקומה וירוד. קוצר ראיה אקסיאלי גבוה מהווה גם גורם סיכון להפרדות רשתית, דגנרציה כוריו רטינלית וכתוצאה מהם פגיעה בראיה. השכיחות של קוצר ראיה וקוצר ראיה גבוה כאחד, הולכת וגדלה במהלך השנים האחרונות. השכיחות הכללית בארצות הברית היא כ- 40 אחוזים ובמרכזים אסיאתיים מסוימים יותר מ- 80 אחוזים מצעירים סיניים הינם קצרי ראיה. למרות שהטיפולים האופטיים הכוללים ניתוחי רפרקציה, מתקנים את חדות הראיה, אלה אינם מונעים את ההגדלה האקסיאלית של העיניים, והצעירים קצרי הראיה עדיין חשופים בהמשך חייהם לסיכונים של התפתחות הבעיות שעלולות לפגום בראיה. 

הניסיונות להאט או למנוע את התקדמות קוצר הראייה בילדים באמצעים אופטיים הראו תוצאות מעורבות. מחקרים שבדקו השפעת טיפול ב- Progressive Addition Lenses, הראו השפעה מועטה או חוסר השפעה, בעוד שתת-תיקון בינוקולרי עשוי מעט להחיש את התקדמות קוצר הראיה. 

בהשוואה לשיטות אלה, טיפולים פרמקולוגיים באמצעות טיפות עיניים אנטימוסקריניות, כמו פירנזפין pirenzepine, ובמיוחד אטרופין, נמצאו כיעילים יותר בעיקוב התקדמות קוצר ראייה. אולם, למעשה צריך לטפל באטרופין או בפירנזפין במשך מספר שנים, ואין מידע מלא לגבי הרעילות של טיפול ממושך כזה בעתיד הרחוק. כתוצאה מכך אין שיטת טיפול נפוצה ומקובלת כבטוחה ויעילה להאט את התקדמות קוצר הראיה.

בניסיונות בעיני חיות נמצא שטשטוש (defocus) מיופי (הבאת מישור המיקוד למקום המצוי לפני הרשתית) באמצעות עדשה פלוס, גרם להקטנת הגידול האקסיאלי של העין ולהתפתחות רוחק ראיה. ניסיונות חיה שבוצעו לאחרונה ובדקו את החשיבות היחסית של טשטוש מרכזי לעומת טשטוש היקפי, גילו שלטשטוש היקפי עשויה להיות השפעה חזקה על התפתחות הרפרקציה בתינוקות קופים. לעומת זאת תוצאות מחקרי אנוש אינם חד משמעיים בנוגע להשפעת הטשטוש ההיקפי על התפתחות קוצר ראיה. מחקרים מסוימים מצאו שאין כל הבדל בין הרפרקציה ההיקפית בקצרי ראיה לבין אמטרופים (emmetropic), בעוד שמחקרים אחרים מצאו שהרפרקציה ההיקפית הינה באופן משמעותי יותר היפראופית (hyperopic) בקרב קצרי הראיה בהשוואה לאמטרופים. מחקר שבדק את ההשפעה של monovision בילדים על התפתחות קוצר ראיה הראה שבעיניים  עם תת-תיקון, אשר למעשה היו עם טשטוש מיופי קבוע בכל שטח הרשתית, בהסתכלות לרחוק ולקרוב כאחד,  התפתחות קוצר הראיה וההתארכות האקסיאלית של העין הואטו בהשוואה לעין השנייה שקבלה תיקון מיופי מלא. הקטנה זו במידת התקדמות קוצר הראיה יוחסה לטשטוש רטינלי מיופי הקיים בעת הסתכלות לקרוב ולרחוק כאחד, שהינו שונה מהמצב של טשטוש הנגרם בעת חוסר תיקון או תת-תיקון מיופי בילטרלי, שבהם הטשטוש המיופי נגרם רק בעת הסתכלות למרחק. מצד שני, בעיניים עם הטשטוש הרטינלי יחד עם ההפחתה במידת התפתחות קוצר הראיה יש גם ירידה בחדות הראיה.

המאמר הנוכחי מדווח על התוצאות של שלב מוקדם של בדיקה אם שימוש בעדשות מגע רכות מסוג (DF) Dual-Focus יאטו את התקדמות קוצר הראיה בילדים. עדשות DF אלה הינן בעלות אזור מרכזי אשר מתקן את קוצר הראיה במלואו, ואזור היקפי "טיפולי" אשר יוצר טשטוש מיופי של 2 דיופטריות והן מתוכננות לספק באופן סימולטני תמונת רשתית חדה וכן טשטוש מיופי של 2 דיופטר בעת הסתכלות לרחוק ולקרוב כאחד. החוקרים הם מניו-זילנד, מהמחלקה לאופטומטריה ולמדעי הראיה של מרכז העין הלאומי של ניו-זילנד, של אוניברסיטת אוקלנד. החוקר הראשי הוא גם הממציא ובעל הפטנט על עדשות מגע אלה.

המחקר היה פרוספקטיבי, אקראי, מבוקר וממוסך, עם cross-over. השתתפו במחקר 40 ילדים בגילאים בין 11 ל- 14 שנים, עם קוצר ראיה (mean spherical equivalent) של 2.71 דיופטר. הביקורת הייתה באמצעות הרכבה במשך 10 חודשים, באחת העיניים (באופן אקראי), עדשת DF כאשר בעין השנייה מורכבת עדשת מגע רכה חד-מוקדית בעלת תיקון מלא, בדומה לתיקון שבמרכז העדשה ה- DF וללא האזור הטיפולי ההיקפי. כעבור 10 חודשים מוחלפות העדשות למשך 10 חודשים נוספים. התוצא העיקרי היה שינוי באוטורפרקציה הציקלופלגית ה- spherical equivalent אשר נמדדה במהלך 10 חודשים. תוצא משני היה שינוי באורך האקסיאלי של העין שנמדד באמצעות partial coherence interferometry במהלך 10 חודשים. מידת האקומודציה בעת הרכבת עדשות DF נבדקה באמצעות open-field autorefractor.

התוצאות בתקופה הראשונה של 10 חודשים היו שהשינוי הממוצע ברפרקציה בקבוצה שהרכיבה עדשות DF היה 0.44 דיופטריות, שהיה מועט יותר באופן משמעותי מאשר בקבוצה שהרכיבה עדשות מגע חד-מוקדיות בעלות תיקון מלא (שהיה 0.69 דיופטריות). גם ההגדלה הממוצעת באורך האקסיאלי של העיניים הייתה מופחתת בקרב הילדים שהרכיבו עדשות מגע DF (0.11 מילימטר) בהשוואה לעיניים עליהן הורכבו עדשות מגע חד-מוקדיות בעלות תיקון מלא (0.22 מילימטר). ב- 70 אחוזים מהילדים התקדמות קוצר הראיה הופחתה ב- 30 אחוזים או יותר בעיניים בהן הורכבו עדשות מגע DF בהשוואה לילדים שהרכיבו עדשות מגע חד-מוקדיות בעלות תיקון מלא. הפחתה דומה בהתקדמות קוצר הראיה ובהתארכות האקסיאלית של העיניים נצפתה בילדים שהרכיבו עדשות DF גם בתקופה השנייה של 10 חודשים. חדות הראייה וה- contrast sensitivity בקרב הילדים שהרכיבו עדשות מגע DF לא היו שונים באופן משמעותי בהשוואה לילדים שהרכיבו עדשות מגע חד-מוקדיות בעלות תיקון מלא. האקומודציה למטרה במרחק 40 ס"מ הופעלה בעת הסתכלות דרך מרכז עדשת ה- DF עם התיקון לרחוק.

מסקנת החוקרים היא שעדשות מגע רכות מסוג (DF) Dual-Focus, מתקנות באופן נורמאלי את חדות ראיה ו- contrast sensitivity ומאפשרות לבצע אקומודציה לקרוב. התקדמות קוצר הראייה והארכת העין מופחתים באופן משמעותי בקבוצה שהרכיבה עדשת מגע רכה DF. ממצאים אלה מעידים על כך שטשטוש מתמשך של עיניים קצרות ראייה גם אם לרשתית מוצגת בו זמנית תמונה חדה, יכול להאט את התקדמות קוצר הראייה מבלי לוותר על התפקוד הראיתי.

Anstice NS, Phillips JR.

Effect of Dual-Focus Soft Contact Lens Wear on Axial Myopia Progression in Children.

Ophthalmology 2011;118:11521161.