בכתב העת New England Journal of Medicine פורסמו ממצאי מחקר חדש מהם עולה כי משוואה המשלבת את רמות קריאטינין ו-Cystatin C בדם מביאה להערכה טובה יותר של התפקוד הכלייתי, בהשוואה לשימוש בכל אחד מהמדדים הללו בנפרד ועשויה לסייע באישור נוכחות מחלת כליות כרונית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הערכת ערכי GFR (Glomerular Filtration Rate), המבוססת על ערכי קריאטינין בדם, משמשת באופן שגרתי; עם זאת, מדובר בהערכה לא-מדויקת, העשויה להוביל לאבחנת-יתר של מחלת כליות כרונית. Cystatin C הינו סמן חלופי להערכת GFR.
החוקרים פיתחו משוואה המבוססת על Cystatin C בלבד, או בשילוב עם קריאטינין, ששימשה במדגם כולל של 5352 משתתפים מ-13 מחקרים. משוואות אלו נבחנו לאחר מכן ב-1119 משתתפים מחמישה מחקרים שונים, בהם נמדדו ערכי GFR.
מדדי GFR עמדו בממוצע על 68 mL/min/1.73m2 ו-70 mL/min/1.73 m2 משטח הגוף של החולים בשלבי פיתוח המשוואה ובבדיקות לתיקוף הבדיקה, בהתאמה. בסדרת הנתונים לתיקוף, משוואה ששילבה את קריאטינין ו-Cystatin C הביאה להערכה טובה יותר ממשוואות שהתבססו על קריאטינין או Cystatin C בלבד. ההטיה הייתה דומה עם שלוש המשוואות השונות, עם חציון הבדל בין ערכי GFR שנמדדו וערכי GFR המשוערים של 3.9 מ"ל לדקה עם משוואה משולבת, בהשוואה ל-3.7 ו-3.4 עם משוואה המבוססת על קריאטינין או Cystatin C, בהתאמה.
הדיוק היה טוב יותר עם המשוואה המשולבת והתוצאות היו מדויקות יותר. בקרב משתתפים בהם ערכי GFR המשוערים, על-בסיס ריכוז קריאטינין בדם, עמדו על 45-74 mL/min/1.73 m2, המשוואה המשולבת שיפרה את סיווג ערכי GFR שנמדד כערכים נמוכים מ-60 mL/min/1.73 m2 או גבוהים מכך, וסיווגה נכונה מחדש 16.9% מהמשתתפים עם ערכים משוערים של 45-59 mL/min/1.73 m2 ככאלו עם ערכי GFR של 60 מ"ל ומעלה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי שילוב קריאטינין ו-Cystatin C הביא להערכה טובה יותר של ערכי GFR ולסייע באישור נוכחות מחלת כליות כרונית.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!