להלן מכתב שנשלח ע”י פרופ’ תמר פרץ לחברי האיגוד האונקולוגי בהמשך לתשדיר “עובדה” בנושא:
1. אין עלייה בשכיחות היחסית בארץ של סרטן שד בנשים צעירות. יחד עם זאת, יש עלייה אבסולוטית עם גידול האוכלוסייה. בשל גילן הצעיר של נשים אלו וכנגזרת ממצבן המשפחתי, התעסוקתי והחברתי, ההשפעה והפגיעה בהן הינה משמעותית ביותר. 2. יש להגדיל את המודעות לעובדה כי סרטן השד הינה מחלה שיכולה להופיע בנשים צעירות, אפילו בשנות העשרים. 3. סרטן בכלל וסרטן שד בפרט הינה מחלה קשה בכל גיל. סרטן שד בנשים צעירות, הנמצאות בתחילת דרכן המשפחתית והמקצועית מהווה בעייה ייחודית. הנשים מתמודדות עם טווח רחב של בעיות רפואיות, כלכליות, אמוציונאליות, ופסיכו סוציאליות. הן מטופלות לא פעם בילדים קטנים ובהורים מתבגרים. יש מקום להגביר את התקנים הרשמיים המיועדים לצוות המטפל בנשים אלו בנוסף לרופאים-אחיות מתמחות בסרטן שד, אחיות מחקר, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, כדי למזער את הפגיעה המיידית והמאוחרת בנשים ובבני משפחתן. 4. יש להמליץ כי בדיקת שד תהיה חלק מבדיקה גופנית רוטינית אצל רופא משפחה, גינקולוג וכירורג ולעודד נשים להיות מודעות לגופן. קיים קשר ישיר והדוק בין שיעורי הריפוי לבין גודל הגידול ומידת מעורבות הבלוטות בעת האבחנה. ממוגרפיה כבדיקת סקר (סקרינינג) הינה עד היום הבדיקה היחידה שהוכיחה את עצמה במחקרים מבוקרים כמורידה תמותה מסרטן השד בנשים בגיל 50-74. לאחרונה התעורר וויכוח לגבי יעילותה, ייתכן ובשל התרומה היחסית הגדלה של הטיפולים האונקולוגיים בהורדת תמותה. יש מקום לשקול להוריד את גיל ביצוע הממוגרפיה לגיל 40 לאור התחלואה הגבוהה יחסית בארץ. אין כל מקום לביצוע ממוגרפיה רוטינית, כבדיקת סקר (סקרינינג), לנשים מתחת לגיל ארבעים. גם לנשים בקבוצת סיכון גבוה אין מקום לבצע ממוגרפיה בגיל צעיר מאד (מתחת ל 35) וייתכן ובגילים הצעירים מאד יש בכך אפילו סכנה בשל חשיפה לקרינה. בדיקת תהודה מגנטית מומלצת ונמצאת בסל לנשים בסיכון גבוה, אך יש להדגיש כי טרם הוכחה יעילותה במחקרים מבוקרים בהורדת תמותה מהמחלה. גם לבדיקת על קול תפקיד חשוב בבדיקה אצל נשים בסיכון גבוה או בעת חשד, אך יש להדגיש כי אין כלל מחקרים מבוקרים בנושא. 5. מקצוע האונקולוגיה הינו מקצוע דינמי ומתפתח מאד בשנים האחרונות. קיימת הבנה נרחבת ומעמיקה יותר על הביולוגיה של המחלה והרקע הגנטי להתפתחותה. היכולות האבחוניות והטיפוליות צמחו משמעותית. צמיחה זו, הן בידע הבסיסי והן ביכולות האבחוניות והטיפוליות, לא תורגמה עדיין במידה מספקת להוראה נרחבת יותר של הנושא. 6. יש להרחיב את הוראת מקצוע האונקולוגיה בבתי הספר לרפואה ובמקצועות פארא רפואיים. יש לשאוף לרוטציות רשמיות באונקולוגיה במסגרת רפואת המשפחה, גינקולוגיה, כירורגיה ופנימית. 7. מספר האונקולוגים המטפלים בחולים בארץ הוא קטן ביותר. בסה”כ יש למיטב ידיעתי כמאה ושבעים אונקולוגים פעילים. 8. למרות כל זאת מקצוע האונקולוגיה לא הוגדר כמקצוע במצוקה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!