הפרעות ראייה הינן הנכות הרביעית בשכיחותה בילדים בארצות הברית, כאשר אמבליופיה היא הגורם המוביל להפרעות ראייה בילדים. אמבליופיה המכונה גם “עין עצלה” מצויה באחוז אחד עד 4 אחוזים מהילדים בגיל לפני בית ספר. אמבליופיה מופיעה לרוב בעין אחת אך יכולה להיות גם בילטרלית. מחקרים הראו שאם לא מאבחנים ומטפלים באמבליופיה הילדים יהיו בסיכון גבוה לפתח הפרעת ראייה גם בבגרות, בעקבות נזק לעין הטובה יותר או מהתפתחות מחלה כמו דגנרציה מקולרית. מבחינה היסטורית יש הסכמה רבה בין רופאי העיניים שזיהוי וטיפול באמבליופיה בגיל מוקדם הינו רצוי מאד כדי למנוע פגיעה קבועה בראייה. זיהוי מוקדם הינו קריטי כדי להגביר את הסיכוי לתת טיפול יעיל כי טיפול באמבליופיה בגיל צעיר הינו בעל שיעורי הצלחה גבוהים. לכן, חשוב לזהות את גורמי הסיכון לאמבליופיה כדי לעזור לרופאי העיניים בבדיקות הסקירה לאיתור הילדים עם סיכון גבוה אשר ייהנו מטיפולים במועד מוקדם עם סיכויים טובים לשפר את הראייה. פזילה והפרעות תשבורת הינם שני גורמי סיכון ידועים היטב להתפתחות אמבליופיה בילדים. אולם, מידת הקשר בין אמבליופיה לבין סוגי הפזילה השונים ולבין מידת וסוג ההפרעה בתשבורת לא נבדקו באופן מלא בגלל מספר לא מספק של משתתפים עם אמבליופיה ברוב המחקרים שנעשו. מחקר שפורסם לאחרונה, אשר קיבץ נתונים משתי דגימות אוכלוסין הגדולות ביותר מארצות הברית של ילדים בגיל לפני בית ספר ממוצע אתני שונה, ה- Multi-Ethnic Pediatric Eye Disease Study (MEPEDS) ו- Baltimore Pediatric Eye Disease (BPEDS, העריך את הסיכון לאמבליופיה עבור כל סוג של פזילה וחומרה של הפרעות תשבורת. במחקר זה נמצא שרק אזוטרופיה (ולא אקזוטרופיה) היה קשור לאמבליופיה חד-צדדית, ושסף הפרעת התשבורת שהיה קשור עם אמבליופיה היה נמוך מהמדווח בעבר. מחקר אחר – The Vision in Preschoolers (VIP) study הינו מחקר מרובה מרכזים שדגם ילדים עם הפרעות ראייה וכולל מדגם גדול של ילדים עם אמבליופיה חד-צדדית (296) או דו-צדדית (144). הנתונים של מחקר VIP מספקים הזדמנות מצוינת לאמת את הקשרים בין פזילה והפרעות תשבורת לבין אמבליופיה, שנמצאו במחקרים קודמים. המטרה של המחקר הנוכחי היא לבדוק את הקשרים בין אמבליופיה לסוג הפזילה וחומרת הפרעת התשבורת (מיופיה, היפראופיה, אסטיגמטיזם ואנאיזומטרופיה). על ידי זיהוי הסף של הפרעות התשבורת הקשור לסיכון גבוה להתפתחות אמבליופיה, ניתן לשפר את הקריטריונים להפניה לבדיקות סקירה ולשפר את הזיהוי של ילדים שיש להפנות לבדיקות נוספות ולטיפול.
החוקרים היו מבית הספר למדעים ביו-רפואיים של אוניברסיטת Dexel בפילדלפיה, פנסילבניה, מחלקת העיניים של Scheine Eye Institute, Perelman School of Medicine של האוניברסיטה של פנסילבניה בפילדלפיה, פנסילבניה, מהקולג’ לאופטומטריה של The Ohio State University בקולומבוס, אוהיו, מ- Childrens Hospital of Philadelphia, מ- Pennsylvania College of Optometry, Salus University, Elkins Park שבפנסילבניה, מ- College of Optometry, Northeastern State University, Tahlequah שבאוקלהומה, מבית הספר לאופטומטריה של אוניברסיטת קליפורניה שבברקלי, ומ- New England College of Optometry, Boston, Massachusetts.
מטרת המחקר הייתה להעריך את גורמי הסיכון להתפתחות אמבליופיה חד-צדדית ואמבליופיה דו-צדדית בקרב המשתתפים במחקר VIP. המחקר היה רב מרכזי וכלל ילדים בגיל 3 עד 5 שנים בחמישה מרכזים קליניים. כל הילדים שהשתתפו במחקר עברו בדיקת עיניים מלאה שכללה בדיקת חדות ראייה, cover testing, ורטינוסקופיה ציקלופלגית. אמבליופיה חד-עינית הוגדרה כהבדל בין העיניים בחדות הראיה המתוקנת הטובה ביותר, של שתי שורות או יותר. אמבליופיה דו-עיינית הוגדרה כחדות ראייה המתוקנת הטובה ביותר הגרועה מ- 20/50 עבור ילדים בגיל שלוש שנים וגרועה מ- 20/40 עבור ילדים בגיל ארבע וחמש שנים. התוצא העיקרי היה הסיכון לפתח אמבליופיה. במחקר השתתפו 3869 ילדים. ל- 296 ילדים המהווים 7.7 אחוזים, הייתה אמבליופיה חד-צדדית, ול- 144 ילדים המהווים 3.7 אחוזים הייתה אמבליופיה דו-צדדית. פזילה והפרעות תשבורת חמורות מכל הסוגים (מיופיה, היפראופיה, אסטיגמטיזם ואנאיזומטרופיה) היו קשורים חזק (P<0.0001 עבור פזילה ו- P<0.00001 עבור כל אחד מסוגי ההפרעה בתשבורת) באופן בלתי תלוי לאמבליופיה חד-צדדית. פזילה, היפראופיה של שני דיופטר או יותר, אסטיגמטיזם של דיופטר אחד או יותר או ואנאיזומטרופיה של חצי דיופטר או יותר נמצאו ב- 91 אחוזים מהילדים עם אמבליופיה חד צדדית. מידה רבה יותר של אסטיגמטיזם והיפראופיה דו-צדדית היו קשורים באופן בלתי תלוי לסיכון גבוה לפתח אמבליופיה דו-צדדית. היפראופיה דו-צדדית של שלושה דיופטר או יותר ושל אסטיגמטיזם של דיופטר אחד או יותר נמצאו ב- 76 אחוזים מהילדים עם אמבליופיה דו-צדדית.
מסקנת החוקרים היא שפזילה והפרעות תשבורת משמעותיות היו גורמי סיכון להתפתחות אמבליופיה חד-צדדית. אסטיגמטיזם דו-צדדי והיפראופיה דו-צדדית היו גורמי סיכון להתפתחות אמבליופיה דו-צדדית. למרות השוני שבבחירת אוכלוסיית המחקר, תוצאות אלה מאשרות את הממצאים של מחקרים קודמים בנושא זה.
Pascual M, Huang J, Maguire MG, Kulp MT, Quinn GE, Ciner E, Cyert LA, Orel-Bixler D, Moore B, Ying G, for the Vision In Preschoolers (VIP) Study Group:
Risk Factors for Amblyopia in the Vision in Preschoolers Study.
Ophthalmology 2014;121:622-629.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!