במאמר שפורסם בכתב העת Respiratory Medicine מדווחים חוקרים על ההבדל הגדול שבין ההמלצות בקווים המנחים לטיפול במחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease, או COPD בקצרה) ובין המצב בפועל.
רקע: מחקר על פי ההנחיות הבינלאומיות לטיפול ב COPD (המלצות GOLD), יש להתאים את הטיפול במחלת ריאות חסימתית כרונית לחומרת חסימת זרימת האוויר, הנקבעת על-פי מדד FEV1% הצפוי. טיפול קבוע במרחיבי סימפונות ארוכי-טווח מומלץ לחולים סמפטומטים עם מדד FEV1 נמוך מ-80% מהערך הצפוי. משאפי קורטיקוסטירואידים מומלצים כתוספת לטיפול בחולים בעלי FEV1 נמוך מ-50% מהערך הצפוי יחד עם התלקחויות תכופות.
מטרת המחקר: במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון האם מומחים לטיפול במחלות ריאה מקפידים על יישום הנחיות ה GOLD במהלך הטיפול בחולים עם מחלת COPD.
שיטות: המחקר היה רב מרכזי, Cross- sectional, תצפיתי, שנערך ב-49 יחידות לטיפול במחלות ריאה.
את הנתונים הדמוגרפיים, הקליניים והטיפול הנוכחי בכל חולה, תיעדו במאגר נתונים ממוחשב.
תוצאות המחקר: 4,094 חולים נכללו במחקר, בגיל ממוצע של 70.9 שנים (72.4% גברים, 27.6% נשים). החולים סווגו לפי חומרת מחלה קלה (745 חולים), בינונית (1,722 חולים), חמורה (923 חולים) וחמורה מאוד (704 חולים).
החוקרים מדווחים כי ללא תלות בחומרת המחלה, טיפול במשאפי קורטיקוסטרואידים בלבד או בשילוב עם מרחיבי סמפונות ארוכי-טווח ניתן ל-15.2% ו-66.8% מהחולים, בהתאמה.
החוקרים בדקו האם הטיפול התרופתי לחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית הלם את מצבם, בהתאם להגדרות בהנחיות ה GOLD. מהממצאים עלה כי ל-37.9% מהחולים ניתן טיפול שהלם את ההמלצות, אך 62.1% מהחולים קיבלו טיפול שאינו הולם את ההמלצות הקווים המנחים (p<0.0001). אם בעקבות טיפול-יתר (54.9% ) או מטיפול שאינו מספק (7.2% ).
נוכחות התלקחויות ומספר ההתלקחויות זוהה כגורם חשוב המעלה את הסיכון לטיפול-יתר בחולים עם מחלה בשלב I ו-II.
מהמחקר עולות שתי מסקנות עיקריות והן:
ראשית, קיים פער בין המלצות הטיפול בחולי COPD על פי הנחיות ה GOLD לבין המצב בפועל.
שנית, להופעת האקססרבציות ישנו תפקיד חשוב ברישום יתר.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!