החיסון כנגד קורונה של חברת פייזר בטוח לשימוש בחולים עם קדחת ים תיכונית (Rheumatology)

קורונה

במאמר שפורסם בכתב העת Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מישראל בראשות דר’ אילן בן צבי, מנהל מחלקה פנימית ו’ במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, מהן עולה כי החיסון של חברת פייזר כנגד COVID-19 בטוח לשימוש בחולים עם קדחת ים תיכונית (Familial Mediterranean Fever).  עוד עולה מהנתונים כי בחולים עם FMF יכולים לקבל את החיסון בהתאם להנחיות הזמינות לאוכלוסייה הכללית.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות לקשר אפשרי בין חיסון כנגד COVID-19 ובין התלקחויות מחלה אוטואימונית או הופעה חדשה של מגוון ביטויים אוטו-דלקתיים, דוגמת פריקרדיטיס ומיוקרדיטיס. תופעות אלו עוררו חשש מפני בטיחות חיסונים המבוססים על רנ”א שליח לחולים עם מחלות אוטו-דלקתיות, כאשר החיסון עלול לעורר התקף או להוביל לשכיחות גבוהה של תופעות לוואי.

להערכת הבטיחות של חיסונים מבוססי רנ”א שליח בחולים עם FMF השלימו החוקרים מחקר רטרוספקטיבי בו חולים במחלה גויסו באקראי. מבין 1,136 רשומות רפואיות של חולים עם חשד לאבחנה, 478 חולים ענו על קריטריוני האבחנה והיו בגילאי 18 שנים ומעלה. מבין אלו, 273 חולים שקיבלו לפחות מנה אחת של החיסון הוזמנו לקחת חלק במחקר. בסיכומו של דבר, 95% מהמשתתפים קיבלו שתי מנות חיסון של חברת פייזר ו-4.7% קיבלו מנה אחת.

החוקרים השלימו ראיונות טלפוניים עם המשתתפים ואספו נתונים אודות התלקחות המחלה לאחר החיסון ותופעות לוואי שאירעו תוך חודש מהחיסון. המשתתפים נשאלו אודות אירועים חריגים ספציפיים לאחר החיסון, כולל צורך בהערכה רפואית בשל התלקחויות ושינויים בטיפול במחלה.

מהנתונים עולה כי שיעור האירועים החריגים המקומיים היה דומה בין המנה הראשונה והשנייה. אירועים סיסטמיים היו נפוצים יותר משמעותית לאחר המנה השנייה, בהשוואה לשיעור האירועים לאחר המנה הראשונה (50.4% לעומת 26%, p<0.05). באופן ספציפי, עייפות (18% לעומת 38%), כאבי שרירים (12% לעומת 27%) וחום (8% לעומת 17%) היו כולם נפוצים יותר לאחר המנה השנייה.

החוקרים מדווחים כי 68 חולים דיווחו על התקף FMF בחודש שלאחר החיסון, ללא הבדל משמעותי בשיעור ההתקפים בין המנה הראשונה והשנייה. האזורים הנפוצים ביותר להתלקחות היו הבטן והמפרקים. לא תועדו מקרים מדווחים של פריקרדיטיס. שמונה חולים שחוו התקף פנו להערכה רפואית דחופה, כאשר שישה נדרשו לאשפוז ושבעה נדרשו להגברת מינון קולכיצין.

החוקרים מסכמים וכתבים כי ממצאי המחקר מעידים כי החיסון בטוח בחולים עם FMF. נתונים אלו מספקים בסיס להמלצה על מתן חיסונים המבוססים על רנ”א שליח לחולי FMF, בהתאם להנחיות המקומיות לכלל האוכלוסייה.

Rheumatology 2022

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש תועלת למינון גבוה של מתיל-פרדניזולון בשלב מוקדם מאוד של סקלרודרמה? (Rheumatology)

    האם יש תועלת למינון גבוה של מתיל-פרדניזולון בשלב מוקדם מאוד של סקלרודרמה? (Rheumatology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש להערכת גישת טיפול חזק ומוקדם בחולים עם סקלרודרמה מהן עולה כי אין תועלת למתן טיפול קצר-טווח במתיל-פרדניזולון בחולים עם אבחנה מוקדמת מאוד של סקלרודרמה, כאשר בחלק גדול מהחולים תועדה התקדמות מחלה. השערת המחקר הייתה כי גלוקוקורטיקואידים ישרו הפוגה בחולים עם סקלרודרמה בשלב מוקדם מאוד […]

  • איכות דיאטה מן הצומח עשויה להשפיע על הסיכון לגאוט (JAMA Netw Open)

    איכות דיאטה מן הצומח עשויה להשפיע על הסיכון לגאוט (JAMA Netw Open)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הקפדה על תזונה בריאה מן הצומח עשויה להפחית את הסיכון לגאוט, בפרט בקרב נשים. דיאטה מן הצומח הפכה פופולארית יותר ויותר בשנים האחרונות, חלקית בשל היתרונות הבריאותיים וההשפעה הסביבתית, אך לא בצורה משמעותית בשל ההשפעה האפשרית של דיאטה על […]

  • עליה בסיכון לסיבוכים לבביים מג'וריים בחולי גאוט עם משקעי מונוסודיום אורט (Rheumatology)

    עליה בסיכון לסיבוכים לבביים מג'וריים בחולי גאוט עם משקעי מונוסודיום אורט (Rheumatology)

    בקרב חולים עם גאוט, באלו עם משקעי מונוסודיום אורט בבדיקות הדמיה תועד סיכון מוגבר לסיבוכים לבביים מג’וריים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Rheumatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אבחנה של גאוט מלווה בסיכון גבוה כפליים לאירועים קרדיווסקולאריים. למרות שבחולי גאוט שכיחות גבוהה של גורמי סיכון קרדיווסקולאריים, הסיכון המוגבר אינו מוסבר במלואו ע”י גורמי […]

  • קרוב למחצית מהחולים עם Giant Cell Arteritis צפויים להפוגה עם טיפול ב-Upadacitinib (מתוך הודעת חברת AbbVie)

    קרוב למחצית מהחולים עם Giant Cell Arteritis צפויים להפוגה עם טיפול ב-Upadacitinib (מתוך הודעת חברת AbbVie)

    מהודעה לעיתונות מטעם חברת AbbVie אודות תוצאות מחקר חדש בשלב 3 עולה כי קרוב למחצית מהחולים עם אבחנה של Giant Cell Arteritis (או GCA) שטופלו ב- Upadacitinib(רינבוק) לצד הפחתת מינון סטרואידים הדרגתית השיגו הפוגה במחלה לאחר 52 שבועות. ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי GCA הינה מחלה דלקתית של עורקים גדולים, הפוגעת בעיקר במבוגרים וכיום ישנו […]

  • היתרון הקרדיו-וסקולרי של הטיפול במחלת השיגדון (ACRIC)

    היתרון הקרדיו-וסקולרי של הטיפול במחלת השיגדון (ACRIC)

    חומצה אורית, הגורם שמאחורי מחלת השיגדון, משפיעה על כלי הדם בדרכים רבות שיכולות להעלות את הסיכון למחלות לב וכלי דם אצל אדם עם מחלה זו. מעקב אחר הנחיות לטיפול במחלת השיגדון, כולל טיפול בקולכיצין, יכול להיות המפתח להפחתת סיכונים אלה. “טיפול במחלת השיגדון, או גאוט, למעשה משמש כאסטרטגיה אנטי דלקתית להורדת רמות החומצה האורית, ובנוסף […]

  • תסמינים נוירו-פסיכיאטריים בזאבת - ההתייצגות שנוטים להתעלם ממנה (eClinicalMedicine)

    תסמינים נוירו-פסיכיאטריים בזאבת - ההתייצגות שנוטים להתעלם ממנה (eClinicalMedicine)

    תסמינים נוירופסיכיאטריים, כולל סיוטים ליליים ו”סיוטי יום” הזייתיים, עשויים להיות היבט חשוב יותר של זאבת אדמנתית מערכתית (SLE) מכפי שהוכר בעבר, על פי מחקר שיטות מעורבות איכותיות שפורסם ב-eClinicalMedicine של The Lancet Discovery Science. הממצאים העלו כי תסמינים נוירו-פסיכיאטריים אלו יכולים לפעמים להופיע כפרודרומליים ובפעמים אחרות לשמש כאזהרה מוקדמת להתלקחות הקרובה. מניתוח התוצאות, עלו מספר […]

  • מינון גבוה יותר של NSAID מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם בחולים עם דלקת חוליות מקשחת (Annals of the Rheumatic Diseases)

    מינון גבוה יותר של NSAID מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם בחולים עם דלקת חוליות מקשחת (Annals of the Rheumatic Diseases)

    מינונים גבוהים יותר של נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים (NSAID, או Nonsteroidal Anti-inflammatory Drugs) מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, כולל מחלת לב איסכמית, אירוע מוחי ואי-ספיקת לב, בחולים עם דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing Spondylitis), בהשוואה למינונים נמוכים יותר של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases. ברקע למחקר […]

  • טיפול במתוטרקסט אינו מעלה את הסיכון למחלת ריאות אינטרסטיציאלית בחולים עם דרמטומיוזיטיס (JAMA Dermatol)

    טיפול במתוטרקסט אינו מעלה את הסיכון למחלת ריאות אינטרסטיציאלית בחולים עם דרמטומיוזיטיס (JAMA Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול במתוטרקסט בחולים עם דרמטומיוזיטיס אינו מלווה בעליה בסיכון למחלת ריאות אינטרסטיציאלית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת ריאות אינטרסטיציאלית הינה סיבוך נפוץ של דרמטומיוזיטיס ועלה חשש מפני טיפול במתוטרקסט, טיפול קו-ראשון באוכלוסייה זו, לאור הקשר בין הטיפול התרופתי […]

  • סיכון קרדיווסקולארי מופחת עם טיפול יציב ב-DMARD בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Annals of the Rheum Dis)

    סיכון קרדיווסקולארי מופחת עם טיפול יציב ב-DMARD בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Annals of the Rheum Dis)

    הסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית נמוך יותר בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית עם עדות לנוגדנים תחת טיפול יציב בתרופות ממשפחת DMARD (או Disease-Modifying Anti-Rheumatic Drug), בהשוואה לחולים שאינם תחת טיפול יציב, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיים קשר הדוק בין הסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית בחולים עם דלקת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה