מהי הפרעה דיאסטולית? הפרעה דיאסטולית הינה מצב שבו החדר השמאלי של הלב מאבד מיכולת ההרפיה התקינה הנדרשת כדי לאפשר מילוי דם מלא ויעיל במהלך שלב הדיאסטולה במחזור הלב. תהליך זה קשור לשינויים במנגנונים הבסיסיים של תפקוד הלב, בהם:

• הרפיית שריר לקויה: הפחתה במהירות ההרפיה של שריר הלב, לרוב בשל שינויים פיזיולוגיים או פתולוגיים.
• קשיחות מוגברת: עליה בנוקשות הדופן של החדר השמאלי, המובילה להגבלת יכולת המתיחה של הלב.
• לחצים גבוהים במילוי: לחצים מוגברים בעלייה השמאלית שמטרתם להתגבר על הקשיחות ולהשלים את תהליך המילוי.

הפרעה זו יכולה לנבוע ממגוון רחב של גורמים כמו יתר לחץ דם כרוני, מחלות לב מבניות או זיהום של שריר הלב. הביטויים הקליניים עשויים לכלול עייפות, קוצר נשימה ואי-ספיקת לב, בעיקר במקרים שבהם מקטע פליטת הדם היא תקינה (HFpEF) . זיהוי וטיפול בהפרעה דיאסטולית מוקדם חיוניים למניעת סיבוכים נוספים כמו הגדלת העלייה השמאלית, התפתחות אי-ספיקת לב חמורה ולחץ מוגבר בכלי הדם הריאתיים.
גורמי סיכון להפרעה דיאסטולית: הפרעה דיאסטולית מושפעת ממספר גורמי סיכון: לחץ דם גבוה, הזדקנות: תהליך ההזדקנות הטבעי כולל שינויים בהרפיית שריר הלב. סוכרת, מחלות מסתמים, קרדיומיופתיות: כמו קרדיומיופתיה היפרטרופית או רסטריקטיבית כדוגמת מחלת העמילואיד.

חשיבות האבחון במצבים של אי-ספיקת לב: הערכת התפקוד הדיאסטולי קריטית במקרים של אי-ספיקת לב, במיוחד עבור מטופלים עם מקטע פליטה שמור (HFpEF). הערכה זו מאפשרת זיהוי מוקדם של הפרעה תפקודית , הערכת פרוגנוזה והתאמת הטיפול.

הערכה של תפקוד דיאסטולי: האמצעי המרכזי להערכת תפקוד דיאסטולי הוא אקו-לב, המשלב טכנולוגיות שונות של הערכה בבדיקה. עם זאת, הערכת תפקוד דיאסטולי היא תהליך מורכב בשל גורמים רבים:

• גורמי גיל ושונות פיזיולוגית: ערכים נורמליים משתנים עם הגיל, ולעיתים קשה להבדיל בין שינויים הקשורים להזדקנות לבין פתולוגיה אמיתית.
• היעדר סימפטומים ברורים בשלבים מוקדמים: ההפרעה עשויה להיות א־תסמינית, מה שמקשה על גילוי מוקדם.
• מורכבות הפרשנות של מדדי אקו-לב: שילוב מדדים שונים נדרש לאבחון מדויק, כאשר מדד בודד עשוי להטעות.
• תנודות בלחץ הדם והלב: משתנים דינמיים כמו קצב לב ולחץ דם משפיעים על תוצאות המדידה.

על מנת לפשט ולהפוך את האבחון ליעיל יותר, ד"ר לימור אילן-בושארי, מנהלת המערך הקרדיולוגי בבית החולים העמק, מציגה גישה חדשנית וממוקדת לאבחון. היא מתמקדת בחמישה פרמטרים מרכזיים מתוך כלל המדידות בבדיקת אקו, המסייעים להערכה של התפקוד הדיאסטולי ולקביעת דרגת ההפרעה הדיאסטולית.

צפו בסרטון:

הקשר בין הפרעה דיאסטולית למחלת העמילואיד

עמילואידוזיס הוא מצב שבו חלבון בלתי תקין שוקע ברקמות הגוף, כולל שריר הלב. משקעים אלו פוגעים בגמישות של שריר הלב, ומובילים להפרעה דיאסטולית חמורה. לרוב, המחלה מאובחנת באיחור רב. זיהוי מוקדם באקו לב במטופלים עם "דגלים אדומים" קליניים, עשוי לסייע בטיפול מוקדם ושיפור הפרוגנוזה.

סיכום: הערכה של תפקוד דיאסטולי היא כלי מרכזי באבחון וניהול מטופלים עם אי-ספיקת לב, עם או בלי מקטע פליטה שמור. אבחון מדויק של הפרעה דיאסטולית מאפשר התאמת טיפול ושיפור פרוגנוזה. במקרים של חשד לעמילואידוזיס, נדרשת מודעות קלינית גבוהה לשם זיהוי מוקדם ומניעת החמרת המחלה.

References: Nagueh SF, Smiseth OA, Appleton CP, et al. Recommendations for the Evaluation of Left Ventricular Diastolic Function by Echocardiography: An Update from the American Society of Echocardiography and the European Association of Cardiovascular Imaging. J Am Soc Echocardiogr 2016;29;277-314.