ביטוח רפואי סיעודי

ליצמן הכריז על כך שהוא נחוש להכניס את התרופות מצילות החיים לביטוחים המשלימים (דהמרקר)

מאת  מערכת אי-מד

שר הבריאות ליצמן הכריז אמש בישיבת ועדת הבריאות של הכנסת כי הוא נחוש להכניס את התרופות מצילות החיים לביטוחים המשלימים של הקופות. הוא אף ציין שיהיה מוכן לפרק את הממשלה במידה ותהיה התנגדות מצד האוצר או גורמים בקואליציה.

הצעת החוק שליצמן מתכנן עדיין לא נוסחה באופן מלא אך נראה שהתכנית היא מצד אחד להעלות את הפרמייה לביטוחים המשלימים ב”כמה שקלים” ולכלול בכיסוי הביטוחי את התרופות שיענו להגדרה של ”מצילות חיים ” ושעדיין אינן כלולות בסל הבריאות הממלכתי. באשר לאוכלוסיה שאינה מבוטחת בביטוחים המשלימים (כ-26% מהאוכלוסייה) ליצמן מציע שהאוכלוסייה המוגדרת כ”מתחת לקו העוני” תהנה מהכיסוי הזה ללא תשלום נוסף.

להצעה זו התנגד נציג האוצר שטען שהפיתרון צריך לבוא ע”י הרחבת סל הבריאות הממלכתי (אך כמובן שלא הציג הצעה קונקרטית להרחבת הסל הממלכתי בהתאם..) ומס’ חברי כנס לרבות שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן שטענה גם היא שהפתרון הנכון הוא באמצעות הרחבת סל הבריאות.

ההסתדרות הרפואית טענה שתרופות מצילות חיים צריכות להיכלל בסל הבריאות הממלכתי בעוד שלתרופות מאריכות חיים יכול להיות אכן מקום בביטוחים המשלימים.

פרופ’ תמר פרץ , מנהלת מכון שרת לאונקולוגיה בהדסה עין כרם, שהשתתפה בדיון הביעה תמיכה בהצעה,  וציינה כי בין השלב שבו תרופה חדשה נכנסת לשוק ועד שהיא נכללת בסל הבריאות הממלכתי, יש בדר”כ תקופה של שנה-שנתיים שהן קריטיות לחולים, ולכן ההצעה לאפשר אותן דרך השב”ן עשוייה להוות פתרון מתאים.

לדיווח בדהמרקר

הערת המערכת: האמת שזה לא ממש חשוב אם הזמינות של התרופות (ולמעשה צריך להתייחס כאן גם לטכנולוגיות) מצילות החיים (שיהיה כמובן חשוב להגדיר ”הצלת חיים” מול ”הארכת חיים” ) לחולים הרלבנטיים תהיה דרך סל הבריאות או הביטוחים המשלימים. ברור ש”נכון יותר” שהכיסוי יהיה במסגרת הסל הממלכתי, אך נראה שליצמן, בהיותו איש מעשה, בוחר במסלול הזה של הביטוחים המשלימים, מתוך הבנה שזה יהיה מסלול מהיר וקצר יותר.

בהקשר זה ראוי להתייחס גם לסיטואציה החדשה כיום, בעידן התרופות האימונותרפיות, שבהן תרופות אימונותרפיות (כמו קייטרודה ואופדיבו ) שהוכיחו יעילות בכמה סוגי סרטן (כמו מלנומה וסרטן ריאות) נבחנות כיום למגוון רחב מאוד של סוגי סרטן מתוך הערכה שהמנגנון שלהן, אשר כידוע מפעיל את מערכת החיסון העצמית, צפוי לפעול בהרבה סוגי סרטן. כתוצאה מכך, וכפי שדיווחנו על כתבתה המצוינת של רוני לינדר בדהמרקר (”החיים שלך תמורת מיליון שקל”) , חולים רבים בסוגי סרטן שונים שמיצו את הטיפולים הקיימים, מנסים כמוצא אחרון את הטיפול האימונותרפי, ונאלצים כמובן לעשות זאת על חשבונם, ולאור העלות העצומה שלהן רק מעטים יכולים לעמוד בכך.

נראה שיוזמה ממשלתית, בשיתוף עם ארגון החברות הרב לאומיות בישראל (פארמה ישראל) והאיגוד האונקולוגי (שיש לברך אותו כאן על היוזמה להקמת  האתר החדש לאיתור מחקרים קליניים המתקיימים בישראל) ,  שבה ניתן יהיה לשלב במהירות ובקלות יחסית כל חולה מתאים למחקר קליני רלבנטי המתקיים כיום בעולם – יוכל לתת מענה לחולים רבים מחד, ומאידך לתמוך במאמצי המחקר של התעשייה. וגם כאן, לא ממש חשוב אם התמיכה הממשלתית (מימון נסיעה למשל) תגיע מסל הבריאות הממלכתי או מהביטוח המשלים…

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    בנשים עם אבחנה של תסמונת מטבולית בעת אבחנת סרטן שד תועד סיכון גבוה יותר משמעותית להישנות ותמותה, בהשוואה לנשים ללא ההפרעה הנ”ל, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שכללה למעלה מ-42,000 נשים ופורסמו בכתב העת Journal of Internal Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים עם תסמונת מטבולית סיכון מוגבר להתפתחות סרטן שד ופרוגנוזה גרועה יותר לאחר […]

  • חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology מדווחים חוקרים מקליפורניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חדירה לימפווסקולרית הינה גורם מנבא בלתי-תלוי של פרוגנוזה שלילית בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי קשקש. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם חדירה לימפווסקולרית הינה גורם פרוגנוסטי משמעותי בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי […]

  • עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    בין השנים 2000 עד 2021 נרשמה עליה בשיעורי היארעות אדנוקרצינומה של הלבלב בכל קבוצות הגיל בארצות הברית, כאשר העלייה הגדולה ביותר תועדה באלו בגילאי 15-34 שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במהלך אותה תקופה, נרשמה ירידה בהיארעות הכוללת של אדנוקרצינומה של מעי גס ורקטום, אם כי השיעורים עלו בקרב צעירים יותר. […]

  • ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי ילדים עם סרטן אשר בעת אבחנת המחלה הממארת התגוררו בשכונות עם שיעורי עוני גבוהים בשלושת העשורים הקודמים תועד סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב ממאירות ותמותה עקב ממאירות בכלל, בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים ללא עוני ממושך. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתוני מחלות ממאירות מסקר Surveillance, […]

  • הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הפחתת מינון טיפול קרינתי מ-50 גריי ל-43 גריי הייתה בטוחה ולא השפיעה משמעותית על הסיכון להישנות מחלה בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש של האורופרינקס, לרינקס או היפופרינקס, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. […]

  • האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    בחולי סרטן שקיבלו טיפול פרופילקטי במגנזיום תוך-ורידי לפני התחלת טיפול בציספלטין תועד סיכון מופחת לנזק כלייתי חד משנית לטיפול הכימותרפי, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול במגנזיום דרך הוריד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נזק כלייתי חד הינו סיבוך נפוץ וחמור של טיפול בציספלטין ומלווה בתוצאות גרועות יותר. […]

  • צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, במתבגרים ומבוגרים צעירים ששרדו מחלה ממארת תועד סיכון מוגבר לתמותה מסיבות שאינן קשורות למחלה הממארת, ממצאים בולטים במיוחד בקרב נשים עם ממאירויות המטולוגיות וגידולים מסוימים במערכת העצבים המרכזית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Journal of Cancer. מדגם המחקר כלל 128,647 מתבגרים ומבוגרים צעירים עם מחלה ממארת בגילאי 15-39 שנים מ-63 […]

  • טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי הוביל לשיעורי הישרדות ללא-מחלה ושיעורי הישרדות גבוהים יותר לאחר שנתיים בהשוואה לטיפול כימו-קרינתי קדם-ניתוחי בחולים עם ממאירות מתקדמת-מקומית של תאי קשקש של הוושט. טיפול כימו-אימונותרפי גם לווה בשיעורים נמוכים יותר של הישנות כוללת וגרורות מרוחקות, אך עם שיעור דומה של גרורות אזוריות-מקומיות לעומת טיפול […]

  • סיכון מוגבר לממאירות נוספת בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית

    סיכון מוגבר לממאירות נוספת בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים מפנסילבניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית ראשונית של תאי B (או Primary Cutaneous B-cell Lymphoma) סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות ממאירויות המטולוגיות וסרטן ערמונית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,757 חולים עם אבחנה של לימפומה ראשונית של העור (גיל חציוני […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך