בהרצאה זו של ד”ר רפי ביצור, מהמכון לליפידים בשיבא, במסגרת הכנס השנתי של האגודה לסוכרת הוצגה ונידונה חשיבותה ומקומה של בדיקת ה-Lp-PLA2 בחולי סוכרת.
השאלה הראשונית שיש לדון בה בהקשר זה לפי גישתן של ד”ר ביצור היא “מהי רמת הסיכון הקרדיווסקולרית של חולי סוכרת ?”. המימצאים כפי שהציג ביצור מראים כי חולי סוכרת ללא מחלה קרדיווסקולרית נמצאים ברמת סיכון קרדיווסקולרית דומה לזו של חולי לב ללא סוכרת.
לפיכך גם ההנחיות לטיפול בליפידים בסוכרתיים מגדירות את יעדי הטיפול בהתאם ברמות של מניעה שניונית של חולי לב.
עם זאת, למרות הסיכון הגבוה הראו מס’ מחקרים אפידמיולוגים גדולים שזה עדיין שווה לרמת הסיכון הקרדיווסקולרית של חולה לב במניעה שניונית.
ביצור הדגיש את החשיבות של זיהוי חולי סוכרת בסיכון גבוה במיוחד, במטרה להשאיר את החולה במסגרת מניעה שניונית ולא ראשונית…
יש לכן לדעתו חשיבות ומשמעות ליכולת לזהות את האופי הטרשתי של המטופל ורמת הסיכון של הפלאק הטרשתי, שכן מסתבר שהסיכון אינו בהכרח קשור לגודל הפלאק ולמידת ההיצרות.
לעומת זאת הסתבר שמה שמאפיין פלאק המועד לפורענות (כלומר ליצור תרומבוזיס) הוא נוכחות של ה- Lp-PLA2 בדם. בהרצאה מוסבר באופן מפורט מנגנון הפעולה של חומר זה באנדותל תוך דגש על “מעגל הקסמים” שה- Lp-PLA2גורם בתהליך הטרשתי.
הנתונים מלמדים שריכוז גבוה של Lp-PLA2 קשור באופן מובהק וחזק לאי תפקוד אנדותל, באופן חזק ומשמעותי יותר מרמת ה-LDL כולסטרול בלבד או CRP כמדד דלקתי. נתונים אלו מראים כי ה- Lp-PLA2 קשור ספציפית לדלקת הנובעת מטרשת ווסקולרית (לעומת מדדי דלקת כמו CRP שאינם ספציפים לטרשת אלא לדלקת מכל סוג כולל זו הקשורה להתקררות).
המחקרים מראים גם קשר מובהק בין רמות ה- Lp-PLA2לאירועים קרדיווסקולרי , גם לאחר התאמה לגורמי סיכון קונבנציונליים כמו גיל, עישון, לחץ דם ועוד.
ה- Lp-PLA2 , כך מסביר ביצור, ממשיך אם כן להיות פרדיקטור חזק ובלתי תלוי לאירועים קרדיווסקולרים גם לאחר התאמות לעוד גורמי סיכון, וכך גם בסוכרתיים ששם ה- Lp-PLA2היה פרדיקטור חזק גם לאחר התאמה למצב של סינדרום מטבולי. כלומר חולי סוכרת עם רמות גבוהות של Lp-PLA2 נמצאו כבעלי סיכון קרדיווסקולרי גבוה גם בהעדר סינדרום מטבולי.
ביצור הדגיש כי ערכי ה- Lp-PLA2ממשיכים להיות פרדיקטורים חזקים גם בחולי מניעה שניונית, כלומר לאחר אירוע קרדיווסקולרי, מה שגרם ל-AHA להמליץ בהנחיות שלהם על ביצוע הבדיקה לצורך הערכת רמת הסיכון בחולים קרדיווסקולרים.
מבחינה פרקטית לבדיקה משמעות גם משום שהמידע המחקרי מראה ששינויים ברמות ה- Lp-PLA2 לאחר טיפול בסטטינים או ניאצין נותנים אינדיקציה למידת הורדת הסיכון . כמובן שתרופה שתפעל ישירות להפחתת רמות ה- Lp-PLA2 , ותרופה כזו בפיתוח נמצאת כעת במחקר גדול של כ-13,000 מטופלים והתוצאות אמורות להתפרסם בקרוב, עשויה להיות אפקטיבית ביותר.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!