Atrial Overdrive Pacing לטיפול בהפרעות דום-נשימה בשינה (NEJM)

תפקיד Atrial Overdrive Pacing (AOP) בהפרעות שינה (Sleep Apnea) עדיין אינו ברור. מחקר חדש נועד להעריך את ההשפעה של AOP לאחר 24 שעות ולאחר חודש בנבדקים עם Obstructive Sleep Apnea-Hypopnea Syndrome , והשוו את התוצאות עם תוצאות השימוש בNasal Continuous Positive Airway Pressure (n-CPAP).

במחקר השתתפו 16 חולים עם Obstructive Sleep Apnea-Hypopnea Syndrome בדרגה בינונית או חמורה (מדד Apnea-Hypopnea בתחילת המחקר עמד על 49), ותפקוד סיסטולי תקין של חדר שמאל, שעברו השתלת קוצב לב (Dual-Chamber Pacemaker).

לאחר 48 שעות, הנבדקים חולקו באקראי ל-AOP (קיצוב בקצב 15 פעימות לדקה מעל קצב הלב הספונטני הממוצע בלילה) או גיבוי קיצוב פרוזדורי (קיצוב בקצב לב פחות מ-40 פעימות בדקה). הקבוצה השניה החלה בטיפול n-CPAP ביום למחרת. לאחר חודש, שתי הקבוצות החליפו טיפולים והחוקרים עקבו אחריהם לחודש נוסף.

בדיקות שינה בוצעו בתחילת המחקר, בלילה הראשון לאחר החלוקה, בהחלפה, ובסיום המחקר.

מהתוצאות עולה כי בזמן AOP, לא נרשמו שינויים משמעותיים באף אחד מהמדדים הנשימתיים. השינוי במד Apnea-Hypopnea לאחר חודש אחד עם AOP היה 0.2+ (95% CI = 2.7- עד 2.3+, P=0.87). בניגוד לכך, בנוכחות n-CPAP נרשם שיפור משמעותי בכל המדדים לאחר חודש אחד (שינויים במדד Apnea-Hypopnea, 46.3-, 95% CI = 56.2- עד 36.5-, P<0.001).

לסיכום, טיפול n-CPAP יעיל מאוד לטיפול ב- Obstructive Sleep Apnea-Hypopnea Syndrome, בעוד ש-AOP חסר השפעה משמעותית.

N Engl J Med. 2005 Dec 15;353(24):2568-77.

לידיעה ב-PubMed

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גורמי סיכון לאשפוז חוזר לאחר ניתוח סרטן מעי גס ורקטום

    גורמי סיכון לאשפוז חוזר לאחר ניתוח סרטן מעי גס ורקטום

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי כ-12% מהחולים עם סרטן מעי גס ורקטום אושפזו בשנית באופן לא-צפוי בתוך 31 ימים מההתערבות הניתוחית. מהנתונים עולה כי גורמי סיכון לאשפוזים חוזרים כללו גיל מתקדם, מחלות רקע, שלב גידול מתקדם, סיבוכים לאחר-ניתוח וגידול הממוקם ברקטום, כאשר מין נקבה זוהה […]

  • ההשפעה של היפופאראתירואידיזם כרוני על בריאות הלב

    ההשפעה של היפופאראתירואידיזם כרוני על בריאות הלב

    בחולים עם היפופאראתירואידיזם כרוני סיכון מוגבר משמעותית למחלות לב וכלי דם ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם, בהשוואה לביקורות ללא מחלה זו, כאשר ההשפעה בולטת במיוחד בנשים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. החוקרים השלימו מחקר שכלל נתונים ממאגרים מבוססי-אוכלוסייה בשבדיה להערכת הסיכון למחלות […]

  • תגובה אלרגית לאבקנים מלווה בסיכון מוגבר לדום נשימה חסימתי בשינה

    תגובה אלרגית לאבקנים מלווה בסיכון מוגבר לדום נשימה חסימתי בשינה

    מנתונים שפורסמו בכתב העת BMC Pulmonary Medicine עולה כי אלרגיה לאבקת צמחים מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה, כאשר הקשר נותר עקבי גם לאחר תקנון למשתנים שונים. החוקרים בחנו את הנתונים אודות למעלה מ-6,500 מבוגרים שהשלימו שאלונים במסגרת סקרי NHANES (או National Health and Nutrition Examination Survey) בין השנים 2005-2018. המחקר […]

  • מדידות לחץ דם ביתיות גבוהות מלוות בהתקדמות מהירה יותר של הרחבת אבי עורקים עולה

    מדידות לחץ דם ביתיות גבוהות מלוות בהתקדמות מהירה יותר של הרחבת אבי עורקים עולה

    במאמר שפורסם בכתב העת Heart מדווחים חוקרים משבדיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לרוב חלה התקדמות איטית של הרחבת אבי עורקים עולה, אך בנוכחות מדידות לחץ דם סיסטולי ביתיות גבוהות יותר לאורך שבעה ימים נרשמה התקדמות מהירה יותר של הרחבת אבי עורקים. מדגם המחקר כלל 74 משתתפים (גיל ממוצע של 59 שנים, 22% […]

  • האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    אבחנה של דום נשימה חסימתי בשינה עשויה להביא לעליה בסיכון למחלת פרקינסון, אך שימוש מוקדם במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון הנ”ל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין דום נשימה חסימתי בשינה ובין מחלת פרקינסון, […]

  • התועלת של טיפול בחסר ברזל בחולים עם אי-ספיקת לב

    התועלת של טיפול בחסר ברזל בחולים עם אי-ספיקת לב

    בחולים עם אי-ספיקת לב וחסר ברזל שקיבלו טיפול תוך-ורידי בברזל תועדו שיעורים נמוכים יותר של תמותה קרדיווסקולארית או אשפז בשל אי-ספיקת לב, אך תוצאות מחקר FAIR-HF2 לא היו מובהקים סטטיסטית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. עם זאת, כאשר ממצאי המחקר שולבו במטה-אנליזה עם תוצאות חמישה מחקרים קודמים, תועדו יתרונות חשובים למטופלים, כך […]

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר