חשיבות אי-ספיקת כליות חריפה לאחר ניתוח מעקפים

ממחקר חדש, שהוצג בכנס השנתי של American Society of Anesthesiologists, עולה כי לאור השכיחות העולה של אי-ספיקת כליות, לאחר ניתוחי מעקפים (CABG), נראה כי שיטות המניעה הקיימות אינן יעילות דיו, כפי שסברו בעבר.

החוקרים סרקו את מאגר הנתונים מ-Nationwide Inpatient Samples, במטרה לזהות את החולים שעברו ניתוחי מעקפים בין 1988 ו-2003. מאגר הנתונים כולל נתונים אודות למעלה משמונה מליון חולים, בלמעלה מאלף בתי חולים בארה”ב. החוקרים זיהו 5,086,021 חולים שעברו CABG, 185,281 (3.64%) אובחנו עם אי-ספיקת כליות לאחר הניתוח. שכיחות אי-ספיקת כליות חריפה עלתה מ-1.5% בשנת 1988 ל-7.2% בשנת 2003. לצד נתונים אלו, מצאו החוקרים כי חלה ירידה בשיעורי התמותה בעקבות אי-ספיקת כליות חריפה בחולים אלו, מ-47% בשנת 1988 ל-19% בשנת 2003.

לדברי החוקרים, הם זיהו עליה משמעותית בשכיחות אי-ספיקת כליות חריפה לאחר CABG, אך ייתכן כי הדבר נובע מהשינויים בהגדרת אי-ספיקת כליות. נראה כי אבחנת אי-ספיקת כליות עברה תהליך ליברליזציה, וכוללת שינויים קטנים יותר ברמת קריאטינין מבעבר, דבר שיוביל לעליה במספר המקרים המאובחנים. אבל גם לאחר תיקנון ל-30 תחלואות נלוות, שכיחות אי-ספיקת כליות עדיין נותרה בעליה (ל-5.8%). לכן נראה כי הרחבת הקריטריונים לאבחנה אינה הסיבה היחידה לעליה בשכיחות, וכי מדובר בממצא בעל חשיבות אמיתית. חולים המפתחים אי-ספיקת כליות חריפה לאחר ניתוח מעקפים, נותרים בבית החולים לתקופה ארוכה הרבה יותר (20 ימים בממוצע, בהשוואה ל-5 ימים בחולים לאחר CABG, ללא סיבוכים), וכתוצאה מכך, העלויות בחולים המפתחים אי-ספיקת כליות חריפה, גבוהות בהרבה. למרות ניסיונות שונים לפתח שיטות לצמצום הבעיה, לא חל שיפור בנושא, ונראה אף כי חלה החמרה.

מספר שינויים הוכנסו לטיפולי CABG, במטרה להפחית את הסיכון לאי-ספיקת כליות חריפה, בחולים המצויים בסיכון גבוה. בין השינויים נכללים ניתוחים ללא-משאבה, מעקב צמוד אחר הטמפרטורה במהלך ניתוח המעקפים, הידרציה בכדי לשמור על זרימת הדם לכליות, וכדומה. אך מהתוצאות הנוכחיות נראה כי לאמצעים אלו אין השפעה משמעותית.

החוקרים מאמינים כי יש להגביר את תשומת הלב לבעיה של אי-ספיקת כליות חריפה לאחר CABG, ולמרות הירידה בשיעורי התמותה לאחר האבחנה, 19% מהחולים עדיין נפטרים כתוצאה מכך. הם מאמינים כי יש להתמקד במניעה וזיהוי טוב יותר של החולים בסיכון גבוה לאי-ספיקת כליות, ולמצוא דרכים טובות יותר להגן על הכליות במטופלים אלו. ייתכן שיש לערוך בדיקות גנטיות בכדי לזהות את החולים הללו, ודרוש טיפול תרופתי טוב יותר בכדי להגן על הכליות במהלך הניתוח.

המנגנון בו ניתוח מעקפים מביא להתפתחות אי-ספיקת כליות חריפה, אינו ידוע בוודאות, אך ככל הנראה משתתפים בתהליך גורמים רבים, כולל מצב דלקתי המתפתח בעקבות הניתוח, הירידה בלחץ הדם ובזרימת הדם לכליות, ניתוק תסחיפים מהאאורטה במהלך הניתוח, שעשויים להשתקע בכליות, ונטיה גנטית. יש לקחת בחשבון את כל הפקטורים הללו, בעת ביצוע ניתוח מעקפים, בכדי לצמצם את הסיכון לאי-ספיקת כליות חריפה.

קשה לטפל בחולים המפתחים אי-ספיקת כליות חריפה לאחר CABG, וגם עלויות הטיפול בחולים אלו גבוהות יותר, מאחר שהם נותרים זמן רב ביחידות טיפול נמרץ. סה”כ, החוקרים סבורים כי אי-ספיקת כליות חריפה אינה נתפסת כבעיה גדולה, אך מהנתונים עולה כי מדובר בבעיה בעלת חשיבות.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • בדיקת אולטרה-סאונד הדגימה דיוק גבוה מאוד לאבחנה של תסביב אשך

    בדיקת אולטרה-סאונד הדגימה דיוק גבוה מאוד לאבחנה של תסביב אשך

    מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת European Urology Focus עולה כי לבדיקת אולטרה-סאונד דיוק אבחנתי גבוה לאבחנה של תסביב אשך, כאש בדיקת דופלר צבע הדגימה רגישות של 95.3% וסגוליות של 98.3% באבחנה. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של 63 מחקרים שכללו גברים שפנו למרכז שניוני או שלישוני בחשד לתסביב אשך והשלימו בדיקת אולטרה-סאונד. הם […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

  • היפונתרמיה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה באשפוז

    היפונתרמיה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה באשפוז

    בחולים עם היפונתרמיה תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר לאחר 30 ימים, בהשוואה לאלו עם ריכוזי נתרן תקינים בדם, ולאורך הזמן, הסיכון לתמותה פחת בחולים עם היפונתרמיה קלה; אך מגמה זו הייתה פחות בולטת באלו עם היפונתרמיה מתונה ולא תוארה כלל בחולים עם היפונתרמיה חמורה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Internal […]

  • התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    טיפול ניתוחי בדלקת חדה של כיסה המרה בקשישים עם מחלות רקע רבות לווה בשיעורים נמוכים יותר של אשפוז חוזר וביקורים בחדרי מיון, בהשוואה לטיפול שמרני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery  וקוראים תיגר על המוסכמה כי מדובר במטופלים במצב קשה מדי בכדי לעמוד בניתוח. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת חדה […]

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    בדיקת SSM (או Spleen Stiffness Measurement) הדגימה ערך מנבא משמעותי של דה-קומפנסציה כבדית בחולים עם מחלת כבד כרונית מתקדמת מפוצה, עם ערך סף אופטימאלי של 50 kPa, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יתר לחץ דם פורטאלי הינו גורם פרוגנוסטי מרכזי במחלת כבד כרונית מתקדמת. […]

  • ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות רקע מתועדים בשכיחות גבוהה בטייסי מטוסים אסימפטומטיים שהופנו לבדיקות סקר רפואיות, אך אוכלוסייה זו לרוב מייצגת אוכלוסייה בריאה עם יכולת תפקודית טובה. עם זאת, מתוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Heart עולה כי יש לשים לב לשכיחות הגבוהה של שינויים במבנה הלב, דוגמת הרחבת אבי עורקים. ברקע למחקר מסבירים […]

  • טיפול במעכבי JAK אינו מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לעומת מעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    טיפול במעכבי JAK אינו מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לעומת מעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) שטופלו במעכבי JAK לא תועדה היארעות מוגברת של סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, בהשוואה לאלו שטופלו במעכבי TNF או תרופות ביולוגיות עם מנגנוני פעולה אחרים במהלך השנתיים הראשונות לטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology. החוקרים בחנו את הנתונים מ-15 מאגרים להשוואת היארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך