ממחקר חדש עולה כי היסטוריה של התעללות במהלך תקופתה הילדות מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון בבגרות ותוצאות שליליות לטיפול.
בסקירה משולבת שכללה קרוב ל-26,000 משתתפים מ-16 מחקרים אפידמיולוגים ו-10 מחקרים קליניים עולה כי באלו שנחשפו להתעללות במהלך תקופת הילדות, נרשמה עליה של פי שתיים בסיכון להתפתחות אירועי דיכאון ממושכים וחוזרים.
הישנות דיכאון הוגדרה לפי מספר אירועי דיכאון במהלך תקופת המעקב או סיכון לאירועים חדשים באלו עם היסטוריה קודמת של ההפרעה, והימשכות דיכאון הוגדרה לפי משך האירוע.
תוצאות הטיפול סווגו כתגובה לטיפול (ירידה של 50% במדד לחומרת דיכאון) או הפוגה (ירידה בחומרת דיכאון מתחת לרמה קלינית משמעותית שהוגדרה מראש). התעללות כללה התעללות גופנית או מינית, הזנחה או קונפליקט או אלימות משפחתית.
מהמחקרים האפידמיולוגים עולה כי חלה עליה משמעותית במהלך שלילי של דיכאון בקרב משתתפים שנחשפו להתעללות במהלך תקופת הילדות, בהשוואה לאלו שלא נחשפו להתעללות (יחס סיכויים של 2.27). במשתתפים אלו תועדה עליה של פי שתיים בסיכון להישנות (יחס סיכויים של 2.24) או הימשכות אירועי דיכאון (יחס סיכויים של 2.34).
בנוסף, בקבוצה זו תועדה עליה של פי שתיים בסיכון להתפתחות אירועי דיכאון חוזרים או ממושכים במחקרים עם מדגמים קליניים (יחס סיכויים של 1.78), ולמעלה מפי שתיים בסיכון עם מדגמי אוכלוסיה (יחס סיכויים של 2.75).
מהמחקרים הקליניים עולה כי באלו עם היסטוריה של התעללות תועדה עליה בשכיחות תוצאות טיפול שליליות (יחס סיכויים של 1.43), כמו גם תוצאות גרועות לטיפול פסיכותרפיה בלבד (יחס סיכויים של 1.12), התערבות תרופתית (יחס סיכויים של 1.26) וטיפול משולב (יחס סיכויים של 1.90).
מניתוח סטטיסטי עולה כי התוצאות לא הושפעו באופן משמעותי מהטיית פרסום, בחירת מדדי התוצאות, מדגמים שונים, איכות מחקר, גיל המדגם, או שכיחות דיכאון במהלך החיים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי התעללות במהלך תקופת הילדות משפיע משמעותית על הסיכון להתפתחות דיכאון.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!