בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD או Chronic Obstructive Pulmonary Disease) נרשם שיפור במאמצי השיקום הגופני עם תוספת טיפולי ויברציה כל-גופית (ובלועזית, Whole-Body Vibration או WBV), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Respiratory Medicine.
החוקרים מסבירים כי גישת טיפול זו מלווה בשיפור התגובה ההורמונאלית והנוירו-מוסקולארית במשתתפים בריאים עם אימוני תנגודת בלבד, וכן הוכח כי לטיפול תועלת בחולים עם מחלות אחרות. WBV הינה גישה מוכחת בתוכניות שיקום בחולים עם מחלות נוירולוגיות, במטרה לשפר את איזון התנוחה או בחולים עם אוסטיאופורוזיס לשיפור צפיפות המינראלים של העצם.
במטרה לקבוע את התועלת של שילוב ויברציה כל-גופית באימוני סיבולת וכוח במסגרת שיקום חולי COPD, החוקרים חילקו באקראי 82 חולים עם מחלה בדרגה 3 או 4, שלקחו חלק בתוכנית שיקום בת שלושה שבועות, לביצוע התרגילים שלוש פעמים בשבוע (42 משתתפים), או קבוצת ביקורת ללא טיפולי ויברציה כל-גופית (40 משתתפים).
כל המשתתפים לקחו חלק גם באימוני סיבולת, כולל 15 דקות רכיבה על אופניים ואימוני כוח שכללו 4-6 תרגילים של קבוצות השרירים הגדולות. בתום המחקר, בחולים בקבוצת המחקר נרשם שיפור גדול יותר משמעותית במרחק ההליכה לשש דקות, בהשוואה לחולים בקבוצת הביקורת (64 מטרים לעומת 37 מטרים, p=0.046).
בנוסף, בחולים בקבוצת ההתערבות נרשמה ירידה בזמן הנדרש לביצוע מבחן מעבר מישיבה לעמידה, בהשוואה לחולים בקבוצת הביקורת (4.0- שניות לעומת 2.0- שניות, p=0.067).
בשתי הקבוצות נרשם שיפור דומה במדדי איכות החיים הבריאותית.
חמישה חולים בקבוצת ההתערבות פרשו מהמחקר בשל התלקחות חדה של המחלה, וחולה אחד פרש בשל ארתרוזיס של הברך. לעומת זאת, שלושה חולים בקבוצת הביקורת פרשו בשל התלקחות מחלת הריאות וחולה אחד פרש בשל כאבי בטן.
החוקרים מדגישים כי אין המשמעות כי ויברציה כל-גופית מהווה תחליף לאימונים קונבנציונאליים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!